איך תובעים על רשלנות רפואית

מה נדרש מעורך הדין העוסק ברשלנות רפואית?                                                                              

בכל תחום הן במשפט והן ברפואה נדרשת התמחות ולרוב תת התמחות. כאשר לאדם יש בעיה בכף היד הוא יכול יכול לפנות לאורטופד . יחד עם זאת יש להניח שיעדיף לפנות ל אורטופד עם מומחיות בכף יד. אמנם אין מדובר בתת התמחות רשומה אך די בכך שמדובר ברופא אשר העמיק בנושא עבר השתלמויות וטיפל בחולים רבים עם הבעיה הספציפית. כך הדבר גם בעוסקים בתחום הנזיקין עם התמחות בתחום הרשלנות הרפואית.

אין לכך הכרה רשמית ממוסדת או תעודה מיוחדת. מה שקובע זה הניסיון רב השנים בניהול תיקים אלה והידע הרב הנרכש במהלכן. ללא ספק נדרש ידע רפואי רב ומצופה מעורך הדין המנהל תביעות רשלנות רפואית שיהיה לו ידע כזה. אמנם עורכי הדין מתייעצים עם רופאים טובים אך בכך לא די. מי שבפועל מכין את כתב התביעה ובונה את התשתית הנחוצה הוא עורך הדין. והכי הכי חשוב מי שחוקר את המומחים על דוכן העדים בבית המשפט הוא עורך הדין. עליו להכיר בעצמו את התחום על בוריו כדי לדעת להתמודד עם כל תשובה של המומחה על הדוכן ולא לאפשר שהמומחה של הצד השני "יעבוד עליו" והיו ניסיונות כאלה לא פעם.

מה חשוב לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית

חשוב מאד להכיר את הספרות הרפואית עוד בטרם יוגש כתב התביעה. לקרוא את המאמרים וללמוד את כל הניואנסים. חשוב מאד לקבל חוות דעת רפואיות ממומחים בעלי שם בתחום הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.  רק  לאחר שכתב התביעה מושתת על בסיס איתן הן מהבחינה העובדתית והן מהבחינה הרפואית משפטית, רק אז יש להגישו לבית המשפט. חשוב לבחור ערכאה מתאימה.

מתי נוכל להגיע למסקנה שהתקיימה רשלנות רפואית?

לאחר  שכל התיעוד הרפואי נמצא בפנינו ומסודר בסדר כרונולוגי יש לבחון אותו ביסודיות תוך שימת דגש על הכשלים שנפלו בטיפול הרפואי. מה פספס הרופא, מתי חרג מן הסטנדרט הרפואי המקובל במקרה כזה,  האם פעל על פי הפרוטוקול הנוהג בבית החולים במקרה כזה? האם פעל בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות? במידה והתשובה לשאלות אלה ואחרות הינה שלילית מגיעים לשאלה החשובה ביותר והיא שאלת הקשר הסיבתי. זו חוליה בלעדיה אין. יש לבסס שאלה זו הן מהבחינה העובדתית רפואית והן מהבחינה המשפטית כלומר הכשל של הרופא גרם לנזק של המטופל.

מה קורה לאחר שמוגש כתב התביעה לבית המשפט

הצעד הבא הוא קבלת כתב ההגנה  חוות הדעת של הנתבעים. חשוב לקרוא ולבחון אותם בעיון ויסודיות רבה. לא פעם מומחה הנתבעים טועה ומעגל פינות ובכך בסופו של דבר הוא מסייע לתובעים. נתקלתי לא פעם במומחה נתבעים ששינה נתונים כמו למשל גיל היריון כדי להתאים את העובדות למסקנה שהתאימה לו.  דוגמא נוספת , קיצונית אפילו שנטענה ע"י מומחה ידוע ובעל שם של נתבעים, בחוות דעתו כתב שמדובר בהיריון תאומים עם שתי שיליות כאשר בסיכום הלידה היה כתוב שמדובר בשיליה אחת.  היה זה נתון בעל משמעות מכרעת בתיק.

המסקנה היא  שגם כאשר נעזרים במיטב המומחים יש לבדוק אותם "בציציות" לא לקבל מה שמומחה אומר או כותב כתורה מסיני.. יש לבדוק שדייק בתיאור העובדות תוך השוואה לתיעוד הרפואי האותנטי. ככל שמקפידים בכל אלה הסיכוי לזכות בתביעה גדול יותר. אין זה סוד שתביעות רשלנות רפואית הינן בעלות פוטנציאל כספי גבוה היכול להגיע למיליוני שקלים.

מה קורה לאחר בחינת חוות דעת הנתבעים

בשלב זה יש לפנות אל המומחים עמם התייעצנו ואשר קבלנו מהם את חוות הדעת אשר ביססו את כתב התביעה שלנו, להעביר אליהם את חוות הדעת של הנתבעים ולנהוג כפי שמקובל ברוב המקרים דהיינו להגיש חוות דעת משלימות. לאחר שלב זה התיק למעשה בשל לניהול בבית משפט או לפנייה להליך גישור

הליך גישור

הליך זה מקובל בתביעות רשלנות רפואית. יש לו יתרונות בכך שניתן לסיים את התביעה מהר יחסית אולם ברור שמדובר בפשרה וויתור על חלק מהפיצוי שיכול להיפסק אם זוכים בתביעה. חשוב לפנות למגשר הידוע כאובייקטיבי ולא כזה בעל נטייה לטובת נתבעים. ככל שהתביעה מבוססת וטובה הסיכוי לקבל הצעה טובה מפי המגשר הינו גבוה. ישנם מקרים בהם לא מומלץ ללכת לגישור ומוטב לנהל הליך משפטי עד הסוף או להתפשר במהלך שמיעת המשפט. כל מקרה ומקרה לגופו

סיכום

תביעת רשלנות רפואית הינה מהמורכבות בתחום דיני הנזיקין. כדי להכינה ולנהלה כראוי נדרש יידע רפואי הכרת המערכת בכללותה הכרת מומחים מתאימים, הכרת הנחיות, חוזרי מנכ"ל פרוטוקולים וכיו"ב בתחום הרפואי בו עוסקת התביעה.