רשלנות רפואית באיתור מומים בהיריון

רפואת האם והעובר התפתחה רבות במהלך השנים האחרונות, ובמסגרת המעקב אחר ההיריון לבחון את תקינות התפתחות העובר, ולאתר מומים שונים באמצעות בדיקות אולטרא- סאונד, בדיקות גנטיות ועוד.

יחד עם זאת, חשוב לדעת שבדיקות תקינות לא יכולות לשלול באופן חד משמעי את קיומם של מומים שונים, ולא ניתן לאבחן כל מום באמצעות הבדיקות הקיימות כיום, מתקדמות ככל שיהיו. אף על פי שניתן לשלול או לאשר קיומם של מומים או תסמונות, לא בכל מקרה בו מתגלים מומים לאחר הלידה ניתן לטעון לרשלנות רפואית.

חשוב להוסיף כי משרד הבריאות מוציא מפעם לפעם חוזרים בין היתר בתחומי המיילדות הגניקולוגיה והגנטיקה שמטרתם להסדיר את נושא ההפניה לבדיקות לצורך איתור מומים. 

כך למשל חוזר משנת 2018 בנושא יעוץ גנטי במהלך היריון מסדיר את הנושא לרבות נספח הכולל רשימת שאלות מנחות להורים במטרה לאתר משפחות בהם קיימות מחלות גנטיות.

באילו מקרים ניתן לטעון לרשלנות רפואית באיתור מומים בהיריון?

כל בדיקה שנערכת במהלך ההיריון צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע מיומן ומקצועי. כל סטייה מההנחיות לביצוע הבדיקות ותפעול נכון של המכשירים עלולה להביא לתוצאה שגויה, ולהיחשב כרשלנות רפואית.

פרט לכך, כל מקרה של ייעוץ גנטי שגוי, טעות בפיענוח בדיקות גנטיות או בדיקות מעבדה ואי גילוי מומים, שניתן לגלות בסקירת מערכות נחשבים לרשלנות רפואית.

מקרים נוספים שנכנסים תחת קטגוריית רשלנות רפואית באיתור מומים בהיריון:

• התעלמות מנתונים חיוניים שונים כמו גיל האישה ההרה, הרקע הרפואי שלה, כולל היסטוריה מיילדותית, מחלות משפחתיות וכדו' עלולה לגרום לכך שבדיקות חיוניות לא יבוצעו במהלך ההיריון ותיחשב לרשלנות רפואית.
• קופות החולים מעניקות למבוטחות שלהן סל בדיקות במהלך ההיריון. מחובת הרופא המטפל ליידע את האישה ההרה באשר לבדיקות שהיא רשאית לבצע מחוץ לסל הבדיקות שמגיע לה באופן פרטי. אי מסירת מידע באשר לאפשרות לבצע בדיקות מורחבות ו/ או נוספות באופן פרטי הנה בגדר רשלנות רפואית. 
• בהמשך לסעיף הקודם, גם אי מסירת מידע באשר למגבלות הסקירות והבדיקות המבוצעות הנו בגדר רשלנות רפואית, וכן אי- הפניית המטופלת לבדיקות חיוניות כמו סקירת מערכות, בדיקת חלבון עוברי, שקיפות עורפית וכו'.
• אי מסירת מידע באשר לממצאי בדיקות, לרבות "סימנים רכים" שנמצאו בבדיקות סקר, כמו מוקד אקוגני בלב, אגני כליה מורחבים, עיבוי כפל העורף, קיצור של עצם הירך ועוד.

דוגמאות למומים שניתן לאתר במהלך ההיריון

• תסמונת דאון – 1 ל- 650 לידות נולדים תינוקות, שסובלים מתסמונת דאון. את המחלה ניתן לזהות במהלך בדיקת מי שפיר עם מידת הצלחה משוערת של כ- 99%. 40% מהסובלים מהתסמונת לא מגיעים לגיל 5, ואלו ששורדים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות באלצהיימר כבר בשנות ה- 30 לחייהם. תוחלת החיים של הסובלים מתסמונת דאון עומדת על 49 שנה.
• פיגור שכלי – את הסיכוי לחלות בפיגור השכלי ניתן לזהות בבדיקות גנטיות, בבדיקות אולטרסאונד ועל ידי התחקות אחר ההיסטוריה המשפחתית, שכן הגורמים למחלה כוללים מרכיב גנטי. כמו כן, פיגור שכלי עלול להיגרם כתוצאה מאי חיסון האם ההרה כנגד מחלות כמו דלקת קרום המוח ואדמת או מטיפול לא נכון למחלות אלו, אם הן צצו במהלך ההיריון. החולים בפיגור שכלי לוקים בהתפתחות שכלית מעטה, שמגיעה לשיאה בגיל 12 בלבד. הם  סובלים מבעיות קוגניטיביות, חברתיות ומוטוריות ובעלי אינטליגנציה נמוכה יחסית.
• שיתוק מוחין – שיתוק מוחין מאותר אצל 1 מכל 500 יילודים. כ- 10% מהמקרים נובעים כתוצאה מרשלנות רפואית, ובגינה נפסקים סכומי הפיצויים הגבוהים ביותר. שיתוק מוחין הוא נזק מוחי, שעלול להיגרם בתקופת טרום הלידה, הלידה או בתקופת הינקות הראשונית. הנזק מוביל לסימפטומים לא פשוטים, שכוללים כשלים מוטוריים, בעיות שמיעה, הליכה, שפה, כשלים עצביים והתפתחות מינית מוקדמת. פרט לכך, יש סיכון מוגבר לאפילפסיה ובעיות פסיכולוגיות שונות.

מהי תביעת הולדה בעוולה?

הולדה בעוולה היא לידה של תינוק בעל מום, שלא אותר בשל רשלנות רפואית. תביעה מסוג זה ניתן להגיש  במהלך 7 שנים מיום הלידה  והיא אינה שייכת לילוד, אלא להורים שתובעים את המטפל או המוסד הרפואי על ההוצאות המרובות הכרוכות בגידול ילד בעל מום.

במידה ומדובר בנזק הקשור בלידה עצמה  או כתוצאה מטיפול  רפואי לאחר הלידה הילד יוכל  לתבוע בגין רשלנות רפואית, הוא יוכל לעשות כן באמצעות הוריו או בעצמו מרגע הגיעו לגיל 18, והזכות להגשת התביעה תהיה תקפה למשך 7 שנים, כלומר, עד הגיעו לגיל 25.

הבסיס לתביעת הולדה בעוולה הוא, שזיהוי מומים או התפתחות של מחלות קשות, עשוי לגרום להורים לשקול את המשך ההיריון בכדי למנוע מעצמם ומהילוד חיים רצופי אתגרים, קשיים, מאבקים וסבל.

בתביעות מסוג זה קיימת חשיבות עליונה לקבלת תיעוד מעקב ההיריון  וכל הבדיקות והרישומים הרפואיים במהלך ההיריון ועד  הלידה, לרבות ביקורי האישה ההרה במוסדות רפואיים  מכל סיבה שהיא וכן סקירות שבוצעו במכונים פרטיים

אם ההיריון שלכם הסתיים בצורה לא תקינה ונגרם נזק לאם ו/או לעובר, כדאי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. במסגרתו, תיבחנה עובדות המקרה לעומקן ותקבלו חוות דעת מעורך הדין אם אכן ישנה עילה לתביעה