פיצויים מהעירייה עקב נפילה בגינת שעשועים

אישה שיחקה עם בנה בגינת שעשועים של העירייה נפלה ופניה נחבטו בסלע שהיה בגינה. בית המשפט קיבל את התביעה של האישה וחייב את העירייה לשלם לה פיצויים.

בית המשפט אומר בפסק הדין מ-6.10.20 כי לולא היה סלע גדול ברחבה בה משחקים ילדים, כאשר קיימת ציפייה סבירה של העירייה שאכן יהיו ילדים והורים במקום, סביר בהחלט לקבוע, שתוצאת התאונה לא הייתה כה חמורה. התובעת נחבלה בראשה, נפגעה במצח ונגרם לה חתך עמוק ונפיחות בארובת העין אך בשל כך שהוטחה בעוצמה בסלע. נפילה על הרצפה, סביר שלא הייתה מביאה לתוצאה זו.

בית המשפט מוסיף ואומר:"כפי שנפסק לא פעם, על העירייה, כמי שאמונה על תקינות המדרכות ברחבי העיר וטיפול בהן בצורה מיומנת וזהירה, מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי תושבי העיר ומבקריה )ראו, למשל,ע"א 86/73 שטרנברג נ' עיריית בני ברק

בהתאם לפסיקה מבוססת היטב, ניתן להניח, שקמה בנסיבות גם חובת זהירות קונקרטית שכן, גם במקרה הפרטני, הייתה העירייה צריכה לצפות שהצבת סלע באמצע מדשאה שסביר שישחקו בה ילדים, עשויה להקים מפגע ולהביא לפגיעה קשה של מי שייפול על הסלע."

בית המשפט נדרש למלאכת איזון בין התועלת שיש בהצבת הסלע לבין הסכנה שהוא עשוי להקים,כאשר האיזון נעשה על פי בחינת מלוא הנסיבות שהוכחו – גודלו של הסלע שהוצב, מרקמו,מיקומו, נראותו, חלופות להצבת סלעים – תוך שנדרש לבחון את שיקול הדעת שהפעילה הרשות המקומית עת שהחליטה להציב את הסלע המסוים במקום המסוים. שיקול דעת זה, הוא נתון המצוי בלעדית בידי הרשות המקומית ועליה להוכיחו במסגרת ראיותיה.

האם הפעילה העירייה שיקול דעת נכון?

מעדותו של העד מטעם העירייה עלה ששיקול הדעת בהצבת הסלע, היה למנוע משחק כדורגל של ילדים, והעד הביע את עמדתו שמשקפת את עמדת העירייה שמדובר בדרך מצוינת לעשות כן, אולם לא הובאו כל נתונים אודות שיקול הדעת שהופעל בעניין הצבת הסלעים, מדוע הוחלט להציב את הסלע במיקום הספציפי הזה והאם נשקלו חלופות אחרות, התועלת והנזק באותן חלופות.

הדעת נותנת, שבעת הצבת סלע גדול על מדשאה או שטח חולי במקום המיועד למשחק ילדים ואשר יש ציפייה שילדים אכן ישחקו בו, על העירייה מוטלת החובה הבסיסית לשקול, לבחון ולהגיע למסקנה, שאכן באופן ההצבה ובמקום ההצבה אין משום מפגע ושהתועלת עולה על הנזק שעשוי להיגרם בבחינת הכרח בל יגונה.

במקרה דנן לא הוכח שהופעל שיקול דעת כזה. על פניו, לא הייתה כל מניעה שהנתבעת תוכיח את אופן שיקול הדעת המופעל במקרים מעין אלה, מי מחליט על כך, כיצד מתקבלת ההחלטה ומהם השיקולים שנשקלים, תוך שיוכח קיימת דרך קבלת החלטה מובנית בהקשר זה. נציג העירייה השיב שמדובר בהחלטה של גורמים אחרים אולם הוא שלם איתה, מבלי שהוכח שיקול הדעת שהופעל בהצבת הסלעים ובהזזת הסלע הספציפי  לאחד הגשת התביעה.

בתי המשפט עמדו לא פעם על חובותיה הראייתיות של העירייה שעה שמוכח קיומו של מפגע לכאורה בשטחן. הוכחת מפגע לכאורי כזה, מעביר לכתפי העירייה את נטל הבאת הראיה על מנת שתוכל לחזור ולאזן את כפות המאזניים ולשלול את חיובה בנזיקין, זאת גם בשים לב לעובדות שבידיעתה הייחודית נמצאות הפעולות וההחלטות אותן היא מקבלת.

בית המשפט קבע כי העירייה יכלה להשיג את אותה המטרה, החל משילוט, הגדרת מקומות המותרים למשחק כדורגל, הגבלת השעות המותרות למשחק ועד להצבת גדרות או אף פיקוח אנושי. יתירה מזו,קיימים שפע משחקים אחרים שיכולים להטריד את השכנים, מדוע דווקא את משחק הכדורגל ביקשו למנוע ואין אלא לתהות האם הצבת סלעים לא באה אלא להניח את דעתם של השכנים הזועמים במחיר סיכון שלומם של משתמשי הגינה הורים וילדים כאחד.

העירייה לא הצליחה להוכיח, ששקלה והחליטה שעל אף הסיכון הכרוך בכך שהצבת סלעים במיקום בו הוצבו הייתה הכרחית ובבחינת הרע במיעוטו. נהפוך הוא. דווקא ההחלטה להזיז את הסלע לאחר הגשת כתב התביעה, מלמדת שלא מדובר בדבר שהיה הכרחי לעשותו. הרי מעבר לסכנה בפגיעת ההורים, צריך היה לשקול את המשמעות של פגיעת ילד בנסיבות דומות.

כאמור חייב בית המשפט את העירייה לפצות את התובעת שיוצגה על ידי עורכת דין שלומית ברק על מלוא נזקיה

משרד עורכי דין שלומית ברק הנו משרד עורכי דין נזיקין המתמחה בייצוג משפטי של נפגעי נזקי גוף.

אם נפגעתם כתוצאה מרשלנות של העירייה או הרשות המקומית אתם מוזמנים ליצור קשר אישי ישיר ודיסקרטי עם עו”ד שלומית ברק, עורכת דין נזיקין, ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי של עו”ד נזקי גוף מומחית עם ניסיון משפטי מוכח רב לצורך בחינת הגשת תביעת נזיקית כנגד העירייה.