בפסיקת בית המשפט העליון התעוררה השאלה האם פגיעה באוטונומיה היא עוולה חוקתית חדשה או שמדובר בראש נזק.
טרם התגבשה הלכה ברורה בשאלה זו.
פגיעה באוטונומיה היא ראש נזק בנוסף לכל הנזקים האחרים הקיימים והפיצוי בגינה תלוי בהיקף הפגיעה.
מעשה הפוגע בחופש הבחירה של אדם הוא לכשעצמו מהווה פגיעה כאמור, והוא משתנה בהתאם לנושא הבחירה.
טיפול רפואי הוא נושא בחירה. ישנם נושאי בחירה נוספים כמו גופה של אשה ,נוחותו של אדם ועוד.
בהתאם להיקף הפגיעה וטיבה בחופש הבחירה יקבע גובה הפיצוי בגין הפגיעה.
דרך הפגיעה בזכות הבחירה שונה ממקרה למקרה. למשל אפשר שהפגיעה תתרחש ע"י הפרת חובת הגילוי וזו נפוצה בעיקר כאשר מדובר במסירת כל המידע החשוב לפני טיפול רפואי.
אפשר שהפגיעה תתרחש בדרכים אחרות כמו ביצוע מעשה מיני בגופה של אשה בניגוד לרצונה.
במקרים בהם נושא הבחירה היה טיפול רפואי והפגיעה התרחשה בדרך של הפרת חובת הגילוי , ובהתחשב בהיקף הפגיעה ,נפסקו פיצויים בסכומים גבוהים שהגיעו אף ל250,000 ₪ רק בגין פגיעה באוטונומיה שלא מתלווה אליה נזק גוף נוסף.
מקרה תסמונת דאון – לא רשלנות רפואית אלא פגיעה באוטונומיה
בפסה"ד הידוע בעניין מאיה בן דוד נ' דר' אייל ענתבי טענה האשה כי רופא המעקב לא הפנה אותה לייעוץ גנטי ולא הסביר לה על האפשרות לבדיקת אקו לב עובר, ונולדה תינוקת עם תסמונת דאון.
(בסקירת מערכות מורחבת נמצא בחדר השמאלי של הלב נקודה היפר אקוגנית 1 מ"מ).
בית המשפט מצא כי הרופא התרשל בכך שלא הפנה לייעוץ גנטי אולם קבע כי לא התקיים קשר סיבתי.
בית המשפט קבע כי ייעוץ במקרה זה לא היה מוביל לביצוע בדיקת מי שפיר וכי המכון הגנטי לא היה ממליץ על כך.
משכך תביעת הרשלנות נדחתה. אולם נפסק לאשה סכום של 250,000 ₪ בגין פגיעה באוטונומיה קרי נשללה מהאשה זכות הבחירה לפנות למכון גנטי.
מקרים של תביעות רשלנות רפואית אבחון שגוי