לידה שקטה רשלנות רפואית במעקב טרום לידה
מס' מקרים של רשלנות במעקב טרום לידה אשר הביאו לעיכוב בחילוץ וגרימה למות העובר טופלו במשרדי. נהוג לקרוא לאירוע זה לידה שקטה. מדובר באירוע טראומטי וקשה . הריון שמגיע אל סופו מלא בציפייה סקרנות חדוות יצירה מסתיים במפח נפש. האישה עוברת גם את קשיי הלידה בידיעה שהיא עומדת ללדת עובר מת. ישנם מקרים בהם העיכוב בחילוץ גורם ללידת ילד חי אשר נפטר זמן קצר ביותר לאחר לידתו. התוצאה היא אחת ההורים חוזרים הביתה בידיים ריקות הכאב והתסכול קשים מנשוא.
כאשר אישה מגיעה לסוף ההיריון היא נמצאת במעקב קפדני של בית החולים. להלן התייחסות לאינדיקציות המחשידות לנזק לעובר ומצדיקת ביצוע השראת לידה. רופא המתעלם מנורות אזהרה אלה מתרשל ועלול להיות מחויב בנזקי ההורים שילדם מת ברחם
מיעוט מי שפיר
כאשר אישה נמצאת בחלוף מועד הלידה המצופה, בשבוע 40 ואילך יש לשים לב שלא יימצאו נתונים מדאיגים המעבירים יולדת מקבוצה של היריון בסיכון רגיל לקבוצה של היריון בסיכון גבוה. בראש וראשונה מיעוט מי שפיר שהנו הסימן הפרוגנוסטי החשוב שמבשר רעות בהיריון שהגיע למועד.ברור לכל בר דעת, כי בהיריון שהגיע לסיומו ואף עבר את תאריך הלידה המשוער ואובחן מיעוט מי שפיר ,יש לגרום להשראת לידה!
עליה בלחץ דם וחלבון בשתן
כאשר יש סימנים מחשידים לאפשרות של תחילתה של רעלת היריון, כגון עליה בלחץ דם וחלבון בשתן ביולדת מבכירה עם השמנת יתר, שאף הם גורמי סיכון לרעלת היריון, בהריון במועד גם זו סיבה לאשפוז והשראת לידה… בכל הנתונים הללו וגיל היריון של 40 שבועות לפי כל נורמה רפואית, צריך לאשפז את היולדת, ולהתחיל בהשראת לידה.
מעקב ומדידה של מי השפיר
אם בבדיקה נוספת שוב נראה מיעוט מי שפיר. יולדת לאחר מועד, עם מיעוט מי שפיר קבוע,שחרורה לביתה במקום לאשפזה להשראת לידה, תהווה שגיאה רפואית קשה. במיוחד כאשר מדובר ביום שישי בשבוע וברור שהמעקב הבא יכול להתבצע רק כעבור יומיים. באי אשפוזה של היולדת ביום שישי ובשחרורה לקהילה ליום שבת, וללא ניטור עוברי ואפילו ללא המלצה לספירת תנועות עובר, יש משום סטייה חמורה בנורמות הרפואיות המקובלות וחוסר זהירות משווע.
ביצוע בדיקת OCT
עצם ביצוע בדיקת OCT מוכיחה שהייתה מחשבה אצל הרופאים להעמיק בבירור של מיעוט מי השפיר וכי לא מדובר ביולדת בסיכון נמוך. תוצאתה של בדיקה זו אם היא שלילית רק מוכיחה שאמנם הייתה אפשרות לשימוש בשיטות שונות של השראת לידה בהתאם לממצא הצווארי וסימנה כי העובר, למרות מיעוט המים, קרוב לודאי שבעת הזו היה עדיין יכול לעמוד בהשראת לידה ובצירי לידה.
האטות בקצב הלב של העובר
על הרופאים לתת את הדעת להאטות בקצב הלב של העובר במהלך הבדיקה, שגם היא הייתה צריכה ביחד עם יתר הנתונים, להביא לאשפוזה של היולדת והשראת לידה. שחרורה של היולדת עם הנתונים הללו לביתה, הייתה משום טעות חמורה בשיקול הדעת העולה כדי סטייה מנורמה רפואית מקובלת".
סיכום
לפי הספרות והפרקטיקה הנוהגת כאשר מופיעה בחדר לידה יולדת במועד, לאחר התאריך המשוער ללידה ומאבחנים מיעוט מי שפיר, גם ללא גורמי סיכון נוספים שהיו: לחץ דם, חלבון בשתן, השמנת יתר, ואי סבילות לפחמימות, הגישה המי ילדותית המקובלת היא להתחיל בניסיון ליילד…. אין ספק כי היה צריך לאשפז יולדת זו כבר בביקורה הראשון בחדר לידה עת אובחן מיעוט מי שפיר ולכל המאוחר בביקורה השני למחרת ביום שישי, כשהיה ברור שעדיין קיים מיעוט מים וגם ברור שלא ניתן לבצע ניטור עוברי ביום שבת. באשפוז זה היה צריך לבצע ניטור צמוד של העובר תוך כדי השראת לידה או פעולות להבשלת צוואר הרחם. קיימת סבירות גבוהה מאד כי אילו היו נוהגים כך, היולדת הייתה מאושפזת, מנוטרת כמקובל , ועוברת השראת לידה והעובר היה נולד בחיים ומותו ברחם היה נמנע.