היריון תאומים עם שלייה אחת – רשלנות רפואית

רשלנות רפואית במקרה של הורים שנולדה להם ילדה עם פיגור שכלי ושיתוק מוחין על שום אי התייחסות ואי מתן מידע במהלך ההיריון והסבר המשמעות להורים על כך שמדובר בהריון תאומות עם שליה אחת, עם התפתחות פער רב בין משקלי התאומות ופיגור בגדילה תוך רחמית חמור של אחת מהן, דברים שהיה בהם כדי להצביע על הסתברות גבוהה מאוד למוות ותחלואה קשה אצל העובריות, לפני או אחרי הלידה. קבלת מידע רלבנטי מאפשר להורים לבקש  הפסקת הריון שודאי תאושר וזאת בכדי למנוע לידת עוברים עם פגיעות נוירולוגיות קשות.

הריון תאומים בשק אחד

ישנו היריון תאומים בשק אחד, דהיינו  מדובר בתאומים מונואמניוטיים כלומר הריון בו העוברים חולקים את קרומי מי השפיר. במקרה כזה אין מחיצה בין העוברים ממצא שהוא כשלעצמו צריך להדליק נורית אזהרה שמא המחיצה נדבקה לאחד העוברים.

כאשר נראית מחיצה בין העוברים יש לשים לב  לצורת המחיצה אם היא בצורת למדא או בצורת  טי. הראשונה מעידה על שתי שליות והשנייה על שליה אחת

כאשר מדובר בהריון מונוכרוני כלומר הריון עם שליה אחת קיים סיכון לתיסמונת המכונה תסמונת  Twin to Twin Transfusion Syndrome (TTTS)   שבה קיימים חיבורים פתולוגים ( אנסטומוזות ) בין כלי דם עורקיים וורידים בשליה ועקב כך ,מעבר דם בלתי תקין מעובר אחד למשנהו

אחד הסימנים שיש לתת עליו את הדעת מקום בו מדובר בהיריון תאומים עם שליה אחת הוא  דיסקורדנס (פער) במשקלים. פער כזה  עפ"י הספרות מהווה סיכון, וכך נכתב בתרגום ספרו של GABBE :"..אולם הוכח כי הסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה עובריים ונאונטליים מופיע כשהפער חורג מ25%-30% "

במקרה של פער כזה במשקלים מתחייב ביצוע בדיקות נוספות לרבות מדידה של כמות מי השפיר היחסית של העוברים ואין די בציון המילה תקין

מקום בו הוחמצה אבחנת  TTTS  קיים סיכון    שעובר אחד  (הגדול)  יהיה  עם חבל טבור עבה ובצקתי ולב מוגדל והעובר הקטן יהיה  אנמי עם חבל טבור דק מאד.

האם ההריון מסוכן?

הריון מונוכוריוני ביאמניוטי נחשב להיריון בסיכון גבוה מאד ועלול לגרום לפגיעה קשה בעוברים (הגדול  והקטן )עוד לפני צאתם לאוויר העולם. בנוסף ,הריונות אלו מסתיימים ברוב המקרים לפני המועד בלידת פג בקבוצה זו ,הסיכון לקיום נזק מוחי הינו גבוה . במקרים קשים ובלתי מטופלים שעור התמותה והנזק המוחי הינו גבוה יותר זאת עקב טרנספוזיה של דם בין שני העוברים  המביאה אצל ה"עובר התורם " למצב של תת נפח  לחץ דם נמוך ,אנמיה חדה ומיעוט מי שפיר וקיום נזק היפוקסי- איסכמי ואצל "העובר המקבל " נפח דם גבוה ,פוליציטמיה ועליה בצמיגות הדם ,ולכן אי ספיקת לב ,ריבוי מי שפיר ,לידה מוקדמת ונזק היפוקסי איסכמי (1)

כאשר מתקיימים מאפיינים אלו הרי שהם קשורים באופן ישיר להתפתחות תמונה קלינית של שיתוק מוחין אצל העובר המקבל

לרוב מדובר בהמוגלובין גבוה בעת הלידה ומצב של  דימום זמן רב יחסית מחבל הטבור לפני סגירתו . ממצאים כנ"ל  לאחר הלידה דהיינו  ,הבצקת בחבל הטבור כביטוי לאי ספיקת לב והופעת סימנים ראשונים  לפתולוגיה מוחית כולל הדגמת  תמונה של לויקומלציה פרי ונטריקולרית ( PVL) בבדיקת האולטרה סאונד המוחי הראשון,מלמדים כי נזק מוחי קרוב לודאי  שהתפתח עוד טרם הלידה .

סיכום

יש לומר היריון תאומים עם שליה אחת הינו היריון שמחייב כבר בראשיתו מתן תשומת לב מיוחדת למשקלי העוברים ולפער בין המשקלים לכמות מי השפיר כדי למנוע לידת עוברים עם נזקים כפי שתואר לעיל.