למונח נכות תפקודית משמעות כמעט מכרעת לעניין גובה הפיצוי שיפסוק בית המשפט לנפגע בתביעת נזיקין.
מהי נכות תפקודית וכיצד נקבע שיעור הנכות התפקודית?
הנכות התפקודית צופה פני העתיד.כלומר, אדם נפגע ונקבעה לו נכות רפואית בהתאם למבחני הנכות של הביטוח הלאומי. קביעה זו היא פשוטה יחסית והיא נקבעת בהתאם לשיעור המגבלה שיש לנפגע בשימוש באיבר שנפגע. לדוגמא אדם נפגע ונגרם לו נזק לכף יד שמאל. הוא נותח בוצע קיבוע של האזור שנפגע ולאחר תקופת החלמה נותרה הגבלה בתנועות אצבעות כף היד. נכותו הרפואית נקבעה בשיעור משוקלל של 19%. מחצית הנכות בגין צלקת בכף היד. אם מדובר בעו”ד והנכות איננה פוגעת בכושר העבודה הרי שהנכות התפקודית תהא זהה לנכות הרפואית.
לעומת זאת אם מדובר בחקלאי, עובד שטח, שמשתמש בידו לקטיף, להרמת משא, תוצרת הקטיף וזקוק להפעלת כוח ביד הרי שהמשמעות של ההגבלה הינה גבוהה יותר כמו גם השפעתה על יכולת ההשתכרות שלו.
חשוב ביותר כאשר מנהלים תביעת נזיקין להביא ראיות על הפגיעה האפשרית בכושר ההשתכרות. להדגיש את הנתונים האישיים של הנפגע, סוגי העבודות להם הוא מתאים ולהראות שלמגבלה יש השלכה משמעותית ביכולת שלו לעסוק בעיסוק המתאים לו.וכן במסלול הקידום האפשרי של הנפגע אשר עקב הנכות נעצר.
בית המשפט המחוזי בחיפה בע”א 5321-04-18 קבל לאחרונה ערעור של חקלאי בן 42 שנפגע בזמן שעסק בהובלת חומרים ברכב מסוג שופל. הכף של השופל ננעלה על כף ידו השמאלת של העובד ונמחצו אצבעות 3ו-4. נכותו הרפואית נקבעה בשיעור 19% ובית משפט השלום העמיד את נכותו התפקודית על שיעור זהה.
בית המשפט המחוזי מציין:” כידוע, קביעת הנכות התפקודית, היא מלאכה שיפוטית המבוססת על כלל הנסיבות הרלוונטיות לנפגע, למהות הפגיעה, להשלכות שיש לפגיעה על תפקודו ועיסוקו של הנפגע”.. בהמשך אומר בית המשפט כי “באמצעות קביעת הנכות התפקודית של הנפגע ניתן לגזור את הפגיעה הממונית”
בית המשפט מוסיף כי “אין ספק, כי השיקולים שנמנו על ידי בית משפט קמא לצורך קביעת נכותו התפקודית של המערער הינם אכן שיקולים רלוונטיים לקביעת שיעור הנכות התפקודית. פגיעתו של המערער התבטאה בצלקת מכאיבה בכף ידו השמאלית שאינה דומיננטית, כאשר בנוסף לרגישות בקצות אצבעות 3 ו-4 סובל המערער מקשיון של אצבעות אלה המגביל אותו בתנועה, אינו מאפשר לו לבצע איגרוף של כף יד שמאל, והוא מתקשה באחיזה של חפצים ומוגבל בנשיאת משאות. פגיעה זו הסבה למערער פגיעה משמעותית בעיקר בתחום התעסוקתי, שעה שהמערער עבד כל שנות עבודתו ועד לפגיעתו בתאונה, בעבודות פיזיות המצריכות שימוש אקטיבי בשתי הידיים. לנוכח פגיעתו של המערער אכן קיים ספק רב אם המערער יוכל לחזור למעגל העבודה, לו הוא מורגל בנכותו, ו/או להשתלב בעבודה אחרת, לאור מכלול כישוריו התעסוקתיים ובהיותו חסר השכלה אקדמית, ולאחרונה ובשל אי יכולתו של המערער לבצע עבודות פיזיות עובד המערער בהשגחה על עובדים, בהיקף משרה חלקי ביותר. נסיבה זו כמו יתר השיקולים שנמנו, אמורים להנחות את בית המשפט בקביעת שיעור הנכות התפקודית ומצדיקים כשלעצמם סטייה משיעור הנכות הרפואית”.
בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי יש להעלות את שיעור נכותו התפקודית של המערער, אל מעבר לקביעתו של בית משפט השלום, ולהעמידה על 50% מעבר לנכות הרפואית שנקבעה למערער, דהינו על שיעור נכות תפקודית של 28.5%. וראה: ע”א 7617/07 יחזקאל יומה נ’ מגדל חברה לביטוח בע”מ [פורסם בנבו] (12/10/08).