אין זה מעשה של יום ביומו, להגיש תביעה נגד עירייה. אך כאשר תביעה כזאת מתנהלת, יש לנהלה על הצד הטוב ביותר. נראה כעת דוגמאות למצבים שבהם נהוג להגיש תביעה מסוג זה ומי יוכל לנהל היטב הליך ממין זה.
עירייה התרשלה? אפשר לתבוע
“האזרח הקטן” עשוי להינזק בשל מעשה או מחדל שכל גוף שלטוני או רשות אחראים לו. למשל, העירייה אחראית לתחזק את מצב המדרכות בגבולות הרשות ועליה להקפיד על כך. היא אחראית להתקין תאורת רחוב, לתחזק בתי ספר ומוסדות חינוך, גנים, לדאוג להסדרת הניקיון ופינוי האשפה. לא תמיד כל אלה נעשים על הצד הטוב ביותר. אם למשל נוצר סדק במדרכה ואדם מעד ונפל בשל כך, ניתן לראות בעירייה את הגורם האשם, שהתרשל בתפקידו. אם עץ שנוטה ליפול (שלא בשטח פרטי אלא ציבורי) נשבר בסערה והרס כלי רכב שחנה תחתיו, ניתן לראות בכך בתנאים מסוימים רשלנות של העירייה שלא ביצעה גיזום. אם תאורת רחוב לא פעלה ובשל החושך מעד הולך רגל, יתכן שגם במצב כזה אפשר לראות רשלנות. אלה דוגמאות למצבים שבהם נוצר מצב של נזיקין. אלה מצבים שבהם ניתן להגיש תביעות נזיקין נגד עיריות. כמובן, יש גם מצבים נוספים תביעה תאונות עבודה שכן למציאות פנים רבות.
התעמרות באזרח, ואיך אפשר לתבוע
הגשת תביעות נגד עיריות אפשרית גם במצבים נוספים, שבהם ניתן להניח שעירייה התעמרה באזרח הקטן. למשל, אם דורשת העירייה חוב עתק בגין ארנונה, לרבות ריבית והצמדה, למרות שלא נשלחו מעולם התראות.
וכעת עולה השאלה איך תובעים? בנושא זה יש לפנות לעורך דין אשר מתמחה ועוסק מעשה יום יום בהגשת תביעה נגד עירייה. עורך הדין יכין את כתב התביעה ויכין את התשתית הראייתית הראויה למצב הנתון.
במספר פסקי דין שנתנו לאחרונה חזרו בתי המשפט על עקרונות בסיסיים המהווים בסיס להטיל אחריות על עירייה או בעל מקרקעין בגין מפגע שגרם נזק לעובר אורח או מוזמן.
פס”ד בת.א 48783-03-12 שניתן לפני זמן קצר מתחיל כך:”וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו,ונפל שמה חמור.בעל הבור ישלם..” שמות כ”א,ל”ג-ל”ד. בית המשפט השלום בת”א הטיל אחריות על חברה שבתחומה נפל עובד לתוך בור ביוב שכוסה בקרטון במקום במכסה בטון. עובד החברה הלך לאחור נפל לתוך הבור ונגרמו לו נזקי גוף. בית המשפט הורה לחברה בעלת המקרקעין לפצות את העובד על כל נזקיו וקבע גם כי העובדה שהתובע היה מודע לקיומו של הבור אין בה כדי להטיל על כתפיו אשם תורם. היסח דעת רגעי הינה תכונה אופיינית לאדם השקוע במלאכתו,ואין להטיל בגינה אשם.
במקרה אחר ת.א 18139-02-11 הטיל בית משפט השלום בירושלים אחריות על עיריית ירושלים בגין שבר במדרגות ברחוב ירמיהו בעיר שהסבו נזק לאדם שבקש לרדת במדרגות אלה ורגלו התעקמה עקב שבר באבן העליונה של גרם המדרגות. בית המשפט קבע כי העירייה לא הציגה ראיות כי נקטה באמצעים למניעת המפגע או לאיתורו או שפעלה על מנת לטפל בו ולכן מוטלת עליה אחריות. התובע מעד עקב השבר בשפת המדרגה,בדרך בה עוברים עוברי אורח,שנוצר עקב התרשלות בתחזוקת הדרך.
במקרה נוסף מהעת האחרונה חייב בית משפט השלום בעכו בעל בית שהזמין מעצבת לביתו בזמן שהבית היה בשיפוצים. בת.א 2828-07-09קבע בית המשפט כי היה על הנתבע בעל המקרקעין שהזמין את התובעת לבצע עבודה בביתו לדאוג לכך שסביבת העבודה שלה תהיה בטוחה ולנקוט באמצעי זהירות כדי למנוע כל סיכון אשר התממש במקרה זה.בית המשפט קבע כי קבלן השיפוצים, לצורך הכנסת חומר בידוד נוסף לחלל הרצפה פרק מס’ קורות אורך ולא הספיק להשלים את העבודה ולהרכיב את הקורות בחזרה למקומם ובדיוק במקום זה התובעת נפלה. בית המשפט קבע כי על בעל המקרקעין מוטלת חובה לנקוט אמצעי זהירות כמו גידור השטח או הצבת שילוט מתאים.הנתבע לא עשה כן ובית המשפט חייבו במלוא נזקי התובעת.
