במספר פסקי דין שנתנו לאחרונה חזרו בתי המשפט על עקרונות בסיסיים המהווים בסיס להטיל אחריות על עירייה או בעל מקרקעין בגין מפגע שגרם נזק לעובר אורח או מוזמן.
פס”ד בת.א 48783-03-12 שניתן לפני זמן קצר מתחיל כך:”וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו,ונפל שמה חמור.בעל הבור ישלם..” שמות כ”א,ל”ג-ל”ד. בית המשפט השלום בת”א הטיל אחריות על חברה שבתחומה נפל עובד לתוך בור ביוב שכוסה בקרטון במקום במכסה בטון. עובד החברה הלך לאחור נפל לתוך הבור ונגרמו לו נזקי גוף. בית המשפט הורה לחברה בעלת המקרקעין לפצות את העובד על כל נזקיו וקבע גם כי העובדה שהתובע היה מודע לקיומו של הבור אין בה כדי להטיל על כתפיו אשם תורם. היסח דעת רגעי הינה תכונה אופיינית לאדם השקוע במלאכתו,ואין להטיל בגינה אשם.
במקרה אחר ת.א 18139-02-11 הטיל בית משפט השלום בירושלים אחריות על עיריית ירושלים בגין שבר במדרגות ברחוב ירמיהו בעיר שהסבו נזק לאדם שבקש לרדת במדרגות אלה ורגלו התעקמה עקב שבר באבן העליונה של גרם המדרגות. בית המשפט קבע כי העירייה לא הציגה ראיות כי נקטה באמצעים למניעת המפגע או לאיתורו או שפעלה על מנת לטפל בו ולכן מוטלת עליה אחריות. התובע מעד עקב השבר בשפת המדרגה,בדרך בה עוברים עוברי אורח,שנוצר עקב התרשלות בתחזוקת הדרך.
במקרה נוסף מהעת האחרונה חייב בית משפט השלום בעכו בעל בית שהזמין מעצבת לביתו בזמן שהבית היה בשיפוצים. בת.א 2828-07-09קבע בית המשפט כי היה על הנתבע בעל המקרקעין שהזמין את התובעת לבצע עבודה בביתו לדאוג לכך שסביבת העבודה שלה תהיה בטוחה ולנקוט באמצעי זהירות כדי למנוע כל סיכון אשר התממש במקרה זה.בית המשפט קבע כי קבלן השיפוצים, לצורך הכנסת חומר בידוד נוסף לחלל הרצפה פרק מס’ קורות אורך ולא הספיק להשלים את העבודה ולהרכיב את הקורות בחזרה למקומם ובדיוק במקום זה התובעת נפלה. בית המשפט קבע כי על בעל המקרקעין מוטלת חובה לנקוט אמצעי זהירות כמו גידור השטח או הצבת שילוט מתאים.הנתבע לא עשה כן ובית המשפט חייבו במלוא נזקי התובעת.
