כאשר ניתוח מסתבך וגורם לנזק, כתוצאה מהעדר מיומנות מספקת של המנתח או חוסר זהירות מצדו, מדובר ברשלנות רפואית. זאת בתנאי שניתן להוכיח את הקשר הסיבתי בין השניים ולהראות כי הנזק לא היה נגרם אחרת. כמו כן, ישנם מקרים בהם קמה למטופל עילת תביעה נוספת בגין פגיעה באוטונומיה בשל אי הסכמה מדעת.
העדר מיומנות או חוסר זהירות
ניתוח יכול להיות פשוט או מסובך, אולם כך או כך מדובר בפרוצדורה פולשנית. על כן, מחייבת היא את הרופא המנתח להיות מיומן ומוכשר דיו כדי לבצעה. כמו כן, עליו להיות ערני מאוד במהלך הניתוח ולשמור על זהירות בעת ביצועו. מחדל לעשות כל אחד מאלו יכול לגרום לפגיעה פיזית חמורה במנותח. לעיתים מדובר בנזק המצריך מהמטופל לעבור ניתוחים מתקנים, דבר הכרוך בכאבים נוספים, בזמן ובכסף. במקרים אחרים, הנזק שנגרם למטופל הוא בלתי הפיך. כאשר ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי, קמה למטופל עילת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח והוא יהיה זכאי לפיצוי כספי בהתאם להיקף הנזק שנגרם לו. הוכחת הקשר הסיבתי משמעותה להראות כי הנזק שנגרם למטופל, לא היה מתרחש לולא ההתנהגות הרשלנית. כלומר, כי רופא סביר באותן הנסיבות, לא היה גורם לנזק שהתרחש. רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש בכל סוגי הניתוחים, בין אם מדובר בניתוחי חירום ובין אם בניתוחים אלקטיביים כמו ניתוחים פלסטיים הנעשים לצורך אסתטי בלבד.
אי הסכמה מדעת
חוק זכויות החולה, תשנ”ו 1996, מחייב כל רופא לקבל את הסכמתו של המטופל לטיפול רפואי. קל וחומר כאשר עסקינן בהליך פולשני כניתוח, אז נדרש הרופא לקבל הסכמה בכתב של המטופל. אולם יודגש, כי אין די בהחתמת המטופל על טופס הסכמה. הרופא ממלא אחר חובתו זו רק כאשר הוא מוסר למטופל את כל המידע הרלוונטי אודות הטיפול ומוודא כי הוא הבין את דבריו. איזו אינפורמציה מחויב הרופא למסור למטופל? למשל מהן התוצאות הצפויות של הניתוח, מהם הסיבוכים האפשריים, תקופת ההחלמה מהניתוח, טיפולים חלופיים, ככל שישנם וכיו”ב. לא ביצע הרופא את האמור לעיל, הרי שלא קיבל הסכמה מדעת לבצע את הניתוח ודי בכך כדי להקים עילת תביעה של פגיעה באוטונומיה. בהקשר של הסכמה מדעת וחומרתה, מבחינים בין טיפול מציל חיים שיש בו דחיפות של זמן, לבין ניתוח אלקטיבי כמו ניתוח פלסטי למשל, אז יש חובה מוגברת משום שאין כל מניעה לספק למטופל את מלוא המידע.
הגשת תביעה לפיצויים
אם עברתם ניתוח ונגרם לכם נזק פיזי משמעותי, ייתכן שהוא תוצאה של רשלנות רפואית. במצב זה, תהיו זכאים לפיצוי כספי בגין כל ההוצאות שנדרשתם להוציא ואולי עוד תידרשו להוציא בעתיד, בשל הניתוח הרשלני. כמו כן, במקרים מסוימים ניתן גם לקבל פיצוי בגין נזק לא ממוני, קרי הנזק הנפשי שנגרם למטופל. לשם כך יש לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ובתביעות מסוג זה, וגם תביעות נזיקין על מנת שיבחן האם העילה המשפטית אכן מתקיימת כאן. כאמור מעלה, גם אי הסכמה מדעת מהווה עילה לתביעה, בפרט במקרה שבו התרחש אחד הסיכונים של הניתוח שלו היה המטופל יודע אודותיו, היה בוחר שלא לעבור את הניתוח.
שאל/י את עצמך: האם מדובר ברשלנות בניתוח במקרה שלי?
האם הניתוח היה בגדר “מציל חיים” ?
האם המנתח הציג בפנייך את הסיבוכים הכרוכים בניתוח?
האם הוחתמת על הטופס המתאים לאותו הניתוח לפני?
האם הניתוח הסבתך בשל חוסר זהירות או מיומנות של הרופא?
