במעקב הריון מודדים בין היתר את היקף הראש (H.C) היקף הבטן ואורך הירך. רופא המעקב משווה את המדידות המתקבלות באולטראסאונד לטבלאות מקובלות המפרטות את הממוצע של נשוא המדידה ביחס לגיל ההיריון. הטבלה הנהוגה היא טבלה של הדלוק במאמר שפרסם ב1984 המפרטת את היקף הראש הממוצע לגיל ההיריון, ביחס לכל מחצית שבוע. טבלה זו נקובה בסנטימטרים והיא מציינת כי כל 0.96 ס”מ מהווה סטיית תקן אחת. היקף ראש קטן מוגדר כהיקף ראש קטן ב-2 סטיות תקן מההיקף הממוצע לאותו שבוע הריון. חומרת הסטייה בהיקף הראש ניכרת בד”כ מתחת ל-3 סטיות תקן מהממוצע. יחד עם זאת כאשר היקף הראש של העובר היה תקין וחלה ירידה ברורה בגודל הראש תוך פרק זמן שלמעקב מסודר הרי שהדבר יכול לשמש סימן מחשיד למיקרוצפלוס שאיננו מהצורה המשפחתית השפירה. במקרה כזה יש מקום להפנות לבדיקת סקירה מכוונת למוח העובר או לבדיקת MRI עוברי. זהו כלי מדויק לאבחון פגיעות ברקמת המוח. חשוב להדגיש האטה בגדילת ראש העובר מצדיק עריכת בדיקות וכן יש להביא בפני ההורים את הסיכונים.
בהליך המנוהל על יד בבית משפט המחוזי מרכז, במהלך ההיריון היקף הראש היה תקין והתאים לגיל ההיריון. רק בשבוע 30.2 התחיל פער קטן והיקף הראש התאים לשבוע 29. הפער הלך והעמיק בשבוע 33 היה פער של שבועיים והיקף הראש התאים לשבוע 31 בהמשך בשבוע 37 כבר נמדד פער של 4 שבועות והיקף הראש התאים לשבוע 33. הטענה העיקרית שלי הינה כי היה מקום להפנות לבדיקה מכוונת מוח שהייתה מגלה את הנזק המוחי הקשה ממנו סובל הילד. במקרה כזה הסיכון לפגיעה נוירולוגית הינו גבוה ועולה על 30% בהתאם לדרישת החוק לעניין הפסקת הריון.
אין כל ספק כי במקרה המנוהל על ידי,ועדה להפסקת הריון וגם ועדת-על(אחרי שבוע 24 שהוא גיל החיות) היתה מאשרת הפסקת הריון.