העוברית לא שרדה מה גובה הנזק
היום 17.5.15 נחתם במשרדי הסכם פשרה לפיו הנתבעת תפצה את הורי התינוקת שנפטרה בסמוך לאחר לידתה או במהלכה בסכום פיצוי משמעותי.
הנתבעת קופת חולים כללית כללה בשטר הסילוק התחייבות לשמור על סודיות של כל הנושא ועל כן לא מובאים פרטים אודות המקרה.
השאלה בעלת חשיבות לעניין גובה הנזק במקרה מצער זה, ובמקרים דומים היא האם התינוקת נולדה חיה או לא. אם רופא מתאים קובע עפ”י מכלול הנתונים כי היה דופק בעת הלידה והעובר היה בחיים הרי שחישוב הנזק יכלול גם פיצוי בגין שנים אבודות וגם קיצור תוחלת חיים של העובר. במקרה אחר בו העובר נולד מת הנזק הוא כאב וסבל להורים בלבד.מדובר בפער של מאות אלפי שקלים.
פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב-ע.א 16586-05-13 אשר ניתן ביום 22.10.14 קבע ביחס לעובר שנולד עם דופק חלש כי כאשר מדובר בעובר שנולד לאחר היריון תקין חזקה שנולד חי ועל הטוען אחרת הנטל להוכיח כי לא כך הוא.
בית המשפט אומר כך:”ילוד אישה, אשר נולד בתום היריון תקין ושגרתי, נולד חי,ועל הטוען אחרת, הנטל להוכיח כי לא כך הוא”.
המומחה שנתן חוות דעתו בהליך זה פרופסור אלי להט ציין כי בהתאם להנחיות הארגון האמריקאי לרפואת ילדים אשר קבעו כללים לקביעת מוות מוחי, ניתן לקבוע הפסקת חיות אדם, במקרה של הפסקת פעולות הלב והנשימה, או הפסקת פעולת המוח והדגיש כי חייבת להיות הפסקה טוטאלית ובלתי הפיכה.
במקרה שהעובר נפטר בהיותו ברחם, והדבר נובע מרשלנות במעקב אחר התקדמות הלידה,הרי שבית החולים ימצא אחראי כפי שנקבע בפסה”ד בעניין לבנה לוי. (ת.א 4148-02 מחוזי ירושלים) במקרה זה נפסק פיצוי רק בגין נזק לא ממוני לאישה. נקבע שהאב הינו נפגע משני ולא הוכח כי נגרמה לו פגיעה המקימה זכות פיצוי.
ישנם פסקי דין מאוחרים שבהם נפסק פיצוי לשני ההורים בגין מות העובר ברחם.
