כאשר עובד בניין נפגע במהלך עבודתו עולה השאלה את מי הוא יכול לתבוע?או ליתר דיוק מי נושא באחריות לקיום תקנות הבניה?
כידוע גופים רבים נוטלים חלק בתהליך הבניה במיוחד כאשר מדובר בפרויקט בניה גדול. יש את בעל הנכס או מזמין כפי שהוא מכונה בתקנות.ויש את הקבלן הראשי דהיינו מי שמתקשר עם בעל הנכס לבצע את עבודות הבניה.
כאשר בעל הנכס (או מיופה כוחו) התקשר עם קבלן ראשי לביצוע עבודת הבניה האחריות תחול על הקבלן הראשי ויראו את הקבלן הראשי כמי שאחראי לקיום תקנות הבניה. אולם אם בעל הנכס הטיל את ביצוע העבודה על מס’ קבלנים ראשיים האחריות תחול על בעל הנכס אלא אם אחד מהם לקח על עצמו בחוזה את האחריות הכוללת אישר זאת בכתב ושלח הודעה למפקח העבודה הראשי
אם הקבלן הראשי התקשר עם קבלני משנה, האחריות עדיין חלה עליו בתור קבלן ראשי.
בעל הנכס או הקבלן הראשי המכונה בתקנות מבצע הבניה אחראי לכך כי כל עבודת הבניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל העבודה שהוא מינה אותו.
במקרים רבים ניתן למצוא מצב בו בעל הנכס מתקשר עם מס’ קבלנים למשל קבלן שלד, וקבלן חשמל. במקרה זה כפי שקרה בתיק אזרחי 17275/07 מצא בית המשפט כי בעלת הנכס נושאת באחריות הכוללת.
בפס”ד שניתן ביום 28.5.14 דן בית המשפט בתביעה של עובד אשר נפל בדרכו מהקומה הרביעית. העובד ביצע עבודה עם פטישון חשמלי, ותוך כדי עבודה הפטישון הפסיק לעבוד. התובע סבר כי יש בעיה בחשמל ועל כן ירד כדי לבדוק זאת. התובע התחיל לרדת דרך מדרגות החרום ותוך כדי ירידה הוא נפל מפתח של חלון בקומה השלישית.
התאונה נחקרה ע”י הפיקוח על העבודה. המפקח הגיע למסקנה כי התאונה נגרמה עקב מס’ סיבות: האחת: לא הותקנו שלבי דריכה מתאימים במהלך המדרגות בניגוד לתקנה 14 לתקנות הבניה. השנייה: הפתח ממנו נפל התובע לא גודר ע”י אזן תיכון בניגוד לתקנה 9 לתקנות הנ”ל.
בית משפט המחוזי בירושלים הטיל את עיקר האחריות על חברת הבניה אשר ביצעה את בניית השלד של הבניין שבו ארעה התאונה.גובה הנזק כמיליון וחצי ₪.
בית המשפט מתייחס גם לחשיבות מינויו של מנהל עבודה באתר הבנייה. מפקחים אינם מנהל עבודה. בהעדר מנהל עבודה עפ”י התקנות יחולו חובותיו על מבצע הבניה כמפורט לעיל.