אירוע מוחי-אבחון לקוי
תביעה בטיפולי שהסתיימה לאחרונה(פברואר 2015) בפשרה הולמת לתובע.
התובע מאבטח במקצועו עבד, תפקד וחי חיים מלאים וטובים עובר לאירועים נשוא התביעה (8.6.11). לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של דר’ חן הלוי, מומחה לנוירולוגיה ושבץ מח, רופא בכיר במחלקה לנוירולוגיה וביחידת שבץ המח בביה”ח איכילוב.
בכתב התביעה הועלתה הטענה בדבר החמצת האבחנה, חרף מכלול הנתונים שהתקיימו בתובע בהגיעו למיון בבית החולים.
בדו”ח מד”א שפינה את התובע ציין הפרמדיק כי התובע מתלונן על חולשה קיצונית בפלג גוף שמאל ובפרק האנמנזה :”בן 44 ברקע עישון, אירוע מוחי ב-22.3.10, הערב לקראת השעה 21:00 חש חולשה קיצונית בפלג גוף שמאל, עייפות, סימנים וצד זהה לאירוע קודם… ובהמשך תחת הכותרת מחלה נוכחית צוין :”חשד לאירוע מוחי”.
חרף כל האמור,ולאחר שהתובע נבדק במיון, צוין בתעודת המיון ן:”נוירולוגי- פלגיה בפלג גוף שמאל” בבדיקת הנוירולוג במיון הוא ציין:”צניחה של יד שמאל, לא מסוגל להרים רגל שמאל.. חרף כל אלה הוא איבחן חרדה והמליץ על המשך השגחה. לאחר מכן נבדק ע”י פסיכיאטר שציין:”מצב הרוח תקין, תאבון תקין, ישן היטב בלילה וללא תלונות נפשיות.
נטען כי הסברו של המומחה מטעם הנתבעת הינו בכל הכבוד דחוק ומתעלם מן הנתונים כפי שהתקיימו בתובע. חולשה בפלג גוף שמאל, הפרעת דיבור, כאשר ברקע אירוע זהה כשנה קודם לכן, וכאשר מדובר באדם בן 44 ללא כל אירוע פסיכיאטרי בעברו, ההערכה כי מדובר בהתקף חרדה, הינה בלתי סבירה.
באשר ליעילות הטיפול המוקדם, מפנה המומחה מטעם התובע להנחיות בנושא מניעה וטיפול באירוע מוחי איסכמי, של האיגוד הנוירולוגי הישראלי, הרפואה- 2009. גם המומחה מטעם הנתבעת בסוף חוות דעתו מאשר למעשה כי יתכן כי עם מתן טיפול בתכשיר TPA היה מצבו של התובע משתפר. נדמה כי חשיבות ויעילות טיפול טרומבוליטי מוקדם, במקרה של אירוע מוחי איסכמי, מבוססות היטב בסקירות רבות שפורסמו בנושא.
מדובר בתכשיר ממיס קרישי דם שהינו יעיל רק בשעות הראשונות לאחר הופעת התסמינים.
התובע כאמור פוצה בסכום כספי משמעותי וחתם על הסכם סודיות לעניין סכום הפשרה.
