תשניק סב לידתי –נזק מוחי
תביעת רשלנות רפואית המתייחסת לילד שעם לידתו אובחן כשהוא סובל מנזק מוחי שמקורו בתשניק סב לידתי. בית המשפט המחוזי הטיל על קופת חולים כללית לשאת ב-60% מנזקיו של הקטין. תרשים המוניטור ב-40 הדקות שקדמו לניתוח הקיסרי לא נמצא. בית המשפט המחוזי (כב’ השופטת ורדה מרוז) קבע כי בהעדר רישום ותיעוד על הנתבעת הנטל להוכיח כי הלידה התנהלה באורח תקין וכי מצבו של העובר היה תקין. הנזק הראייתי מלמד על רשלנות הנתבעת.
הנקודה החשובה ביותר בפסק דין זה היא העובדה כי בית המשפט קבע קיומו של תשניק בלידה אף שאחד הקריטריונים ההכרחיים לא התקיים דהיינו ליילוד לא הייתה חמצת מטבולית וערכי הגזים בדם הטבורי נמצאו תקינים.
כידוע מקובל כי תשניק סב לידתי מאופיין במס’ סממנים והם(כללי הקונסנזוס)
א. אפגר נמוך בדקה הראשונה והחמישית לחיי הילוד.
ב. חמצת בדם
ג. פרכוסים או רפיון שרירים בימים או בשבועות הראשונים לאחר הלידה
ד. פגיעה רב מערכתית כמו פגיעה בכליות או הפרעה בתפקודי קרישה.
ה. העדר קיומו של גורם אחר שניתן לייחס לו את הסיבה לנזק.
במקרה זה קבע בית המשפט כי הליכה בהתאם לכללים הנוקשים שקבע הקונסנזוס הייתה צריכה להוביל למסקנה כי לא הוכח אירוע תשניק שגרם לנזק המוחי אצל התובע שכן אחד מתנאי הסף לקיומו, שעניינו חמצת מטבולית בדם- לא התקיים. ” מסקנה כזו הדעת איננה סובלת , היא איננה מתיישבת עם העובדות ואינה עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק”
בית המשפט קבע כי הואיל וכל יתר הסימנים המלמדים על קיומו של תשניק הוכחו אין לייחס לתוצאותיהן התקינות של בדיקות ה-PH משקל מרחיק לכת.
בנסיבות אלה סברה כב’ השופטת ורדה מרוז כי ברמת הסתברות גבוהה הוכח קשר סיבתי בין רשלנות בית החולים לבין הנזק. ת.א(ב”ש) 311/04
לפסק דין זה חשיבות הן בשאלת הנזק הראייתי עקב העדר רישום נאות, או שמירת מסמכים והן בשאלת הקשר הסיבתי במקרה של תשניק בלידה– אף בהעדר אחד הקריטריונים שקבע הקונסנזוס.
לצורך שלמות התמונה ראוי לציין כי פסק דין זה ניתן לפני מתן פסק הדין בדיון הנוסף בעניינה של עדן מלול. להערכתי אף לאור ההלכה שנקבעה סיכוי גדול כי תביעה זו הייתה מתקבלת.עפ”י עדן מלול בדיון הנוסף רק הוכחת קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות והנזק בהסתברות של למעלה מ51% תזכה את הניזוק בפיצויים.