עורך דין העוסק ברשלנות רפואית שנים רבות הופך להיות חצי רופא ואולי אף יותר מכך. לא ניתן לעסוק בתחום זה אם לא נכנסים לעובי הקורה בתחום הרפואי הרלוונטי נשוא התביעה. גם התייעצות ברופאים מתאימים איננה מהווה תחליף לידע הנדרש מרופא העוסק בתחום. נכון שעו”ד איננו רופא אך לצורך טיפול בתביעה, כבר מהשלב בו הוא פוגש את הלקוח בפעם הראשונה חובה שתהיה לו הבנה והתמצאות בשאלות הרפואיות המתעוררות מן המקרה שבפניו. כבר בשלב ההתחלתי ביותר חשוב שיידע מה לשאול את הלקוח ומה כיוון הבדיקה שהמקרה מעורר. ככל שעורך הדין עוסק יותר ויותר בתיקים כך הניסיון והידע הרפואי שהוא צובר הינם רחבי היקף ועשויים לשרת אותו בבדיקת שאלת הרשלנות הרפואית. יש לזכור שמי שמנהל את התיק הוא עורך הדין. הוא והוא בלבד גם יחקור את המומחים מטעם הצד שכנגד. לכן לא די בהתייעצות והכנה צריך להיות מוכן לתשובות בלתי צפויות של המומחה בחקירה הנגדית, וכדי להראות שהמומחה איננו מדייק חייבת להיות שליטה מלאה בנושא הרפואי נשוא המחלוקת.
הכרת התחום לעומקו לעיתים גם כוללת הכרה וידיעה של אסכולות שונות הקיימות באותו עניין.לכן יש להצטייד בספרות מתאימה ובמאמרים נחשבים כדי לתמוך בטענה שאסכולה מסוימת היא האסכולה לפיה יש לנהוג.
תהליך בדיקת השאלה האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך. עורך הדין נפגש עם הלקוח שומע ממנו את הפרטים ואף מכוון בשאלותיו לפרטים נוספים חשובים שלעיתים הלקוח אינו ער להם. חשוב גם לדעת היכן היה מטופל הלקוח, היכן ביצע בדיקות שונות, האם נבדק גם ע”י רופא פרטי ולקבל את מלוא התיעוד הנוגע למצבו עובר לטיפול הרפואי.
כר מדובר בניתוח או טיפול אלקטיביים להבדיל מטיפול דחוף או מציל חיים, יש לבדוק את מלוא ההסבר שקיבל החולה ואת ההסכמה שנתן. בנוסף יש לשאול אם היה מקבל את מלוא המידע אודות הסיכונים האם היה מסכים לניתוח או לטיפול.
משרד הבריאות מחייב את הגופים המטפלים לרבות בטיפולים או ניתוחים אסטטיים להחתים את המטופל על טופס הסכמה מיוחד לאותו טיפול ובו מפורטים כל הסיכונים אפילו הרחוקים ביותר. כמו כן אין להחתים במעמד הניתוח אלא לפחות יום לפני.
לאחר שלב הברור ואיסוף התיעוד נעשית הבחינה המדויקת של מלוא הנתונים. ראשית בחינת השאלה האם הטיפול היה נכון האם היה נחוץ והאם בוצע עפ”י פרקטיקה רפואית מקובלת, כלומר נעשית בחינת אופן ביצוע הטיפול/ הניתוח ובשלב זה מתבצעת התייעצות עם מומחה ורצוי שיהיה מומחה בעל שם אשר לו ניסיון בביצוע הטיפול או הניתוח נשוא המקרה. יש לבחון כל פרט בביצוע הטיפול/ ניתוח החל בביצוע ההרדמה וכלה בכל פרט הקשור בה.
לאחר כל אלה מתקבלת החלטה מושכלת בעניין הגשת תביעת רשלנות רפואית. ואז למעשה מחליטים גם מי המומחה שיכתוב את חוות הדעת בשאלת הרשלנות והקשר הסיבתי לנזק. כאמור חשוב ביותר להיעזר במומחים טובים וראויים אשר גם בהמשך יוכלו לעמוד על דעתם ולהתמודד היטב עם חוות דעת שיוגשו ע”י הנתבעים. זהות המומחים היא בעלת משקל רציני בהערכת סיכויי התביעה וכמובן שעורך הדין עובר ובוחן את חוות הדעת מהבחינה המשפטית כדי שתהווה בסיס איתן לתביעה.