כידוע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה נכותו של הנפגע נקבעת ע”י הביטוח הלאומי. ועדה של הביטוח הלאומי המורכבת מרופאים מומחים בכל התחומים הרלוונטיים קובעת נכות בכל אחד מהתחומים בהם נפגע התובע ובסופו של דבר נקבעת נכות משוקללת. התובע יכול להצטייד בחוות דעת של רופא מטעמו ולהציגה בפני הוועדה. הוועדה מחויבת להתייחס לאמור בחוות הדעת ולהסביר מדוע אינה מקבלת את האמור בה. תובע שאיננו מרוצה מקביעת הוועדה רשאי לערער לוועדה רפואית לעררים.
כאשר מסתיימים כל הליכי הבטוח הלאומי וקביעת הנכויות, מגיע שלב חישוב נזקיו של התובע. כאמור החישוב ייערך עפ”י הנכויות שנקבעו ע”י הביטוח הלאומי ובית המשפט לא ממנה מומחים בתחומים בהם נבדק התובע ע”י וועדות של ביטוח לאומי.
יחד עם זאת כאשר מדובר בנכות גבוהה ובמס’ תחומים, יש מקום לפנות לבית המשפט ולבקש מינוי מומחה שיקומי. מאחר והנכות נקבעה ע”י וועדות של ביטוח לאומי ולא ע”י מומחים רפואיים שמינה בית המשפט, אין לבית המשפט אפשרות לברר מהם צרכיו השיקומיים של התובע, מה היקף העזרה לה הוא זקוק, צורך באביזרים, נחיצותם והיקפם של טיפולים רפואיים ופארא רפואיים והאם שיעור הנכות התפקודית שונה מהנכות הרפואית. לשם כך יש מקום לבקש מבית המשפט למנות מומחה שיקומי. מינוי כזה מקל מאד על המשך התהליך וחישוב הנזקים שנגרמו לתובע.
בתיק תאונת דרכים בה ייצגתי אדם בן 50 שנפגע פגיעת ראש קשה. נגרמה לו פגיעה קוגנטיבית. התאונה הייתה תאונת עבודה וביטוח לאומי העריך את נכותו. בית המשפט נעתר לבקשתי ומינה מומחית שיקום אשר נתנה חוות דעת וקבעה שהתובע זקוק לעזרה וליווי מלאים וכן התייחסה למלוא צרכיו האחרים. הדרך לחישוב גובה הנזק הייתה סלולה. בית המשפט פסק לתובע סך של כ2,500,000 ₪ מעבר לתגמולי המל”ל. פס”ד בעניין פטריצנקו נ’ אריה חברה לביטוח. פורסם בנבו.