מומי שלד – חוסר אבחון באולטראסאונד

תמונה של שלומית ברק, עו"ד

שלומית ברק, עו"ד

משרד עורכי דין נזיקין

לידה של ילדה -חסר 4 אצבעות
בפס"ד מ-16.3.10(ת.א 340-06 מחוזי חיפה) נדונה שאלת אחריות קופ"ח ביחס למעקב הריון של ילדה שנולדה עם חסר של 4 אצבעות. בסקירה שנערכה לאם בשבוע 14, צוין כי יש איברים שלא נסרקים כלל בסקירה שגרתית כגון: פני העובר, אבחון תפקוד מבני לב העובר וספירת כל האצבעות, אלא אם צוין במפורש אחרת.
חודש לאחר מכן בצעה האם בדיקה נוספת לסקירת איברים בהיות האם בשבוע 20. אין מחלוקת כי מדובר בסקירת אותם איברים המפורטים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות שהיה בתוקף בתקופה הרלוונטית. נשאלה השאלה האם חלה על רופא המעקב דר' בוקר חובה לספר לאם על מגבלותיה של הסקירה הבסיסית שהרפואה הציבורית מספקת למבוטחיה ובתוך כך גם להביא לידיעתה שקיימת אפשרות לערוך בדיקה יותר מקיפה במגזר הפרטי.
בית המשפט קבע כי הרופא המטפל לא יצא ידי חובתו. עליו להסביר למטופלת את מגבלותיה של הסקירה הבסיסית שאין בה ירידה לפרטי פרטים של האברים הנבדקים לא כל שכן שאיננה מכוונת לגלות מומים בחלקי גוף שונים כגון פנים וגפיים. לבדיקה מקיפה בסביבות שבוע 21 נודעת גם חשיבות מסויימת לעניין שיקולי הוועדה להפסקת היריון.
בית המשפט חייב את קופת חולים לשאת בסך כולל של 1,500,000 ₪ .
לידה של ילדה עם חוסר אצבעות עוות של האמה וחוסר כליה
פס"ד חדש יחסית שניתן בפברואר 2014 (ת.א 3574-03-10 מחוזי חיפה) מתייחס לילדה שנולדה עם קיצור משמעותי של עצמות האמה, חסר כליה וחסר של 2 אצבעות. הלידה הייתה בשנת 1985.
רופא התובעים בחוות דעתו מציין כי אין ספק שבבדיקה פשוטה של העצמות הארוכות ניתן היה להתרשם בקלות כי העצמות הארוכות של האמה השמאלית , הרדיוס והאולנה קצרות יותר בהשוואה לעצמות מצד ימין וכבר באותה תקופה ניתן היה לגלות כי חסרות גם אצבעות באותה יד.
בית המשפט מצא כי בשנה הרלוונטית לא נדרש כלל ביצוע אולטרה סאונד בהריון אך מאחר ובפועל בוצעו בדיקות אלה הרי הפרקטיקה הנוהגת היא הקובעת.
בהסתמך על חוות דעת מומחה התובעים דר' פטר יעקובי קבע בית המשפט כי במועד הרלוונטי ניתן היה לאבחן חוסר או קיצור של האמה.
ההורים גם הצהירו כי היו מוכנים לבצע את מרב הבדיקות שהיו בנמצא כדי להבטיח התפתחותו של עובר בריא ותקין לחלוטין.וכן היו מוכנים להשקיע את מרב כספם לצורך ביצוע בדיקות לרבות בדיקות במסגרת הרפואה הפרטית אילו הופנו לכך או לפחות אילו קיבלו את המידע באמצעות רופא המעקב.
בית המשפט קיבל את התביעה בין היתר על בסיס הטענה כי הימנעותו של הרופא מליידע את התובעת 2 אודות מגבלותיה של הבדיקה שנערכה על ידו לצורך אבחון מומים עובריים ועל האפשרויות הנוספות לביצוע בדיקות מקיפות יותר במסגרות אחרות, לרבות ברפואה הפרטית, מהווה אף היא התרשלות לפי הילכת בית המשפט העליון.

מאמרים נוספים

שלומית ברק – עורכת דין רשלנות רפואית

אל תתפשרו על הזכויות שלכם!

צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי מעורכת הדין שלומית ברק

דילוג לתוכן