אין צורך להכביר מילים לגבי החשיבות והרגישות שכרוכות בתהליך ההריון, ולגבי האחריות הרבה שמוטלת על הצוות הרפואי שמבצע את מעקב ההריון, וזאת על מנת להבטיח ככל הניתן שההיריון יתנהל באופן תקין ויסתיים בלידת יילוד בריא, ותוך שמירה על בריאותה של אמו.
אולם, למרבה הצער, וכמו בכל הליך רפואי, גם הטיפול במהלך ההריון מועד לפורענות, וכרוך לא פעם בביצוע רשלנות רפואית וזאת בנסיבות שונות, לרבות חוסר אבחון של בעיה כלשהי שנוגעת לאשה ההרה ו/או לעובר. למעשה, תביעות הרשלנות לגבי ההריון נחשבות לתביעות שכיחות ביותר (בנוסף לתביעות רשלנות רפואית לגבי שלב הלידה עצמה) במסגרת ענף הרשלנות הרפואית בכללותו.
נוכח מורכבותו של תהליך ההיריון, גם הרשלנות הרפואית לגביו יכולה להתרחש בסיטואציות שונות, וזאת כפי שיודגם להלן.
רשלנות לגבי מתן הוראות להתנהלות בריאה בהריון.
עם כניסת האשה להריון, ובמיוחד כאשר מדובר בהריון ראשון שלה, יש להסביר לה על ההוראות השונות שעליה להקפיד עליהן כדי להבטיח הן את בריאות העובר והן את בריאותה שלה. לפיכך, אי מתן הוראות אלו בכלל או באופן חלקי בלבד, או באופן שגוי, עלול להוות רשלנות רפואית.
הוראות אלו כוללות ביצוע מעקב הריון שוטף על כל הבדיקות שכרוכות בו; הימנעות מפעילות פיזית מאומצת; הקפדה על תזונה מתאימה ונטילת ויטמינים ותוספי תזונה (חומצה פולית, ברזל) ועוד; הימנעות מוחלטת מצריכת אלכוהול, עישון סיגריות, ותרופות מסוכנות לעובר; ועוד.
רשלנות לגבי בדיקות ההיריון.
כאמור, מעקב ההריון נועד להבטיח שההיריון יתנהל באופן תקין ככל הניתן, תוך שמירה על בריאות האשה ההרה והעובר.
לשם כך, יש להקפיד על ביצוע מעקב ההריון באופן רציף, תוך ביצוע שורה של בדיקות שונות לאורך שלביו השונים של ההריון. בדיקות אלו כוללות הן בדיקות בסיסיות ושגרתיות, כגון בדיקות חודשיות של דם, שתן, לחץ דם ומשקל, בדיקות סקר גנטי, והן בדיקות ממוקדות, כגון בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת חלבון עוברי, סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת, ובדיקות אבחון גנטי.
בדיקות מעקב ההריון נועדו לזהות ולאבחן מומים מולדים, מחלות גנטיות, ובעיות שונות אצל העובר (כגון האטה/עצירה בגדילת העובר בתוך הרחם, קרע ברחם, היפרדות שליה, מצוקה עוברית, ועוד), וכן לזהות הריונות בסיכון (כגון רעלת הריון, סכרת הריון, עבר של הפלות וכיו"ב) והפנייתם לקבלת טיפול מתאים.
ככל שביצוע מעקב ההריון בוצע באופן לא תקין ובניגוד לסטנדרט הרופא הסביר ולפי הוראות הרפואה העדכנית באותה עת, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית, במיוחד כאשר הרשלנות גרמה לאי אבחון של הריון בסיכון או אי אבחון של בעיות גנטיות של העובר או מצוקה כלשהי שלו, או אי מתן טיפול מתאים לאחר האבחון.
רשלנות זו יכולה להתבטא במגוון אופנים, החל מאי הקפדה על ניהול תיעוד רפואי, אי הפנייה לביצוע הבדיקות הנדרשות במהלך ההריון, דרך ביצוע רשלני של הבדיקות, פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות, ועד התעלמות מממצאים בעייתיים של הבדיקות והעדר הפניה להמשך בירור או מתן טיפול מתאים.
כך, לדוגמא, כאשר קיימת עליה מהירה במשקלה של האם ביחד עם עליה בלחץ הדם שלה, הדבר עלול להעיד על רעלת הריון, ועל הרופא שמבצע את מעקב ההריון להפנות את האם לביצוע בדיקת חלבון בשתן. לפיכך, אי הפניית האם לביצוע בדיקות אלו, או ביצוע רשלני שלהן, או התעלמות מממצאיהן, עלול להוות רשלנות רפואית במקרה שהאם אכן לקתה ברעלת הריון ועקב כך נגרם נזק לבריאות שלה ו/או של העובר.
רשלנות לגבי הריון בסיכון גבוה.
הריון בסיכון גבוה מוגדר כהריון שקיים לגביו סיכון גבוה ביחס להריון רגיל לגבי מצב בריאותה של האם ההרה ו/או של העובר שלה, וזאת מסיבות שונות, עם או בלי קשר ישיר להריון.
מדובר, למשל, בסיבות שקשורות למצבה הרפואי של האשה עוד לפני כניסתה להריון, כגון לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת נעורים, אפילפסיה, או סיבות שקשורות להריון עצמו, כגון הריון רב עוברי, הריון בגיל מבוגר (מעל 35) או צעיר (מתחת ל-18) יחסית, ולרבות בעיות שהתפתחו במהלך ההריון עצמו, כגון רעלת הריון וסכרת הריון, ועוד.
מטבע הדברים, חשוב לזהות את ההריון בסיכון גבוה מבעוד מועד, וכמובן לטפל בו באופן מתאים תוך השגחה קפדנית יותר ביחס להריון רגיל, ובמידת הצורך גם להפנות לשמירת הריון.
גם לגבי הריון בסיכון גבוה יכולה הרשלנות הרפואית להתבטא באופנים שונים. בין היתר, מדובר באי אבחון של ההריון בסיכון גבוה, אבחון מאוחר שלו, אבחון שגוי, אי מתן טיפול שמתאים להריון בסיכון גבוה, או ביצוע רשלני של טיפול זה.
במסגרת ת"א (מחוזי מרכז) 35323-06-11 ע.י. נ' פרופ' עמי עמית נדון מקרה של הריון בסיכון גבוה של אם שנכנסה בגיל 44 להריון עם זוג תאומות, וזאת לאחר 25 שנים תמימות שבהם עברה טיפולי הפרייה. ההריון עצמו הושג באמצעות הפריה חוץ גופית. כלומר, לא רק שהמדובר היה בהריון בסיכון גבוה, אלא ללא ספק גם היה מדובר בהריון שנחשב כ-"יקר" במיוחד. ההריון הסתיים בלידת התאומות בשבוע ה-36 להריון, כאשר אחת מהן נולדה עם שיתוק מוחין חמור. בית המשפט קבע שהרופא שטיפל במעקב ההריון של האם התרשל מאחר שהוא התעלם מההאטה בגדילה של העובריות, שהתבטאה באי שינוי משקלן בין השבוע ה-32 לשבוע ה-34. עוד נקבע שהיה על הרופא להפנות את האם לביצוע בדיקות רלוונטיות, דבר שיכל להביא לחילוצן המוקדם של התאומות באמצעות ניתוח קיסרי, ולהקטנת הנזק המוחי שנגרם לאחת מהן.
עורכת דין שלומית ברק
עורכת דין שלומית ברק, מומחית בתביעות רשלנות רפואית ובעלת ניסיון רב בתחומי ההריון והלידה הן בייצוג בערכאות משפטיות וכן מול חברות הביטוח,
כמו כן עו"ד ברק מומחית בדיני נזיקין הכוללים גם: תאונות עבודה, תאונות דרכים, תביעות ותהליכים מול המוסד לביטוח לאומי, תביעות מול מוסדות וארגונים ממשלתיים ועוד.