הפסדי פנסיה-ראש נזק החל על המזיק
- נפגע אדם ע"י רשלנות רפואית או ע"י עוולה אחרת חייב המזיק בתשלום מלוא נזקיו עפ"י ראשי הנזק המוכרים.
- כאשר הפגיעה ותוצאותיה פוגעות בכושר ההשתכרות של הנפגע הרי שיש לפצותו בגין הפסדי השכר שנגרמו לו בפועל וכן בגין הפגיעה העתידית ביכולתו להשתכר.החישוב יבוצע עפ"י נתוני ההשתכרות עובר לפגיעה וכן עפ"י הפוטנציאל לגידול בשכר של הנפגע עפ"י נתוניו גילו עיסוקו וכיו"ב .
- חלק מהנזק בנוסף לפגיעה בהשתכרות הוא גם הפגיעה בצבירת זכויות הפנסיה. מאז חוקק חוק הביטוח הפנסיוני שלגביו הוצא צו הרחבה אין כל ויכוח לגבי הזכאות לפנסיה של עובד שנפגע.
- ביחס לאופן חישוב הפסדי הפנסיה ניתנו פסקי דין שונים ע"י שופטים מחוזיים בחיפה: כב' השופט סוקול וכב' השופטת וילנר.
בית המשפט העליון בפסק דין מ-2014 העדיף את שיטת החישוב של כב' השופטת וילנר בת.א (חי') 16951-04-10 שניתן בסוף שנת 2013. בית המשפט מתייחס לכלל האפשרויות כדלקמן:
א. במקרה של ניזוק שבו הוסבו לו נזקים בגין הפסדי השתכרות ראוי לפסוק בראש הנזק של הפסד פנסיה פיצוי בגובה 12% מכלל הפסדי ההשתכרות של הניזוק.
ב. מקום בו קיים קיצור תוחלת חיים בעקבות העוולה, הרשלנות הרפואית או רשלנות אחרת זכאי הנפגע לפיצוי בגין הפנסיה בשנים האבודותדהיינו בשנים בהן קוצרה תוחלת חייו. גם כאן קיימת אבחנה בין רווק ללא תלויים לבין נשוי ואב לילדים.
ג. במקרה של רווק יבוצע חישוב הפסד הפנסיה בשנים האבודות כשם שמחשבים הפסדי השתכרות דהיינו 30% מהסכום המלא שהוא 12% מהפסד ההכנסות לעבר ולעתיד.
ד. במקרה של ניזוק אשר יש לו תלויים ואשר תוחלת חייו קוצרה, קיצור אשר יחל לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק יבוצע חישוב כפול. תקופה ראשונה כל עוד הניזוק בחיים הוא זכאי לפיצוי בגין הפסד מלא של הפנסיה דהיינו 12% מהפסד ההשתכרות בעבר ובעתיד. בתקופה השנייה עם הסיום המשוער של תוחלת החיים לאחר שזו קוצרה ולתקופת הקיצור יש לערוך חישוב נוסף עפ"י שיטת הידות כמקובל ביחס לנפגע אשר קיפד את חייו כתוצאה מהרשלנות.
- בפסק הדין הנ"ל של כב' השופטת וילנר הוצגו נוסחאות לכל אחת מהאפשרויות.