רשלנות רפואית באבחון סרטן

שלומית ברק, עו"ד

שלומית ברק, עו"ד

משרד עורכי דין נזיקין

רשלנות רפואית באבחון

רשלנות רפואית באבחון חולשת על תחומי רפואה רבים. כאשר רופא מתעלם ממצאים המצביעים על בעיה רפואית כלשהי או שחרף תלונות החולה או גורמי סיכון לא מעמיק בבדיקות המתחייבות ניתן יהא לומר שהרופא התרשל.

התרשלות הרופא  עלולה לגרום לכך כי מחלתו של המטופל לא תאובחן או תאובחן באיחור ועקב כך יימנע ממנו טיפול וסיכויי החלמתו יפגעו.

התחומים הנפוצים בהם לאיחור באבחון יכולה להיות השפעה משמעותית על סיכויי ההחלמה של המטופל הוא סוגי הסרטן אשר העיכוב בטיפול הינו קריטי  ביחס  לסיכויי ההחלמה.

לצערנו ישנם מקרים לא מעטים  בהם האיחור באבחון החמיר את מצבו של החולה ולעתים אף גרם למותו.

מקרי הרשלנות יכולים להיות איחור באבחון או  טעות באבחון או חוסר מעקב בתסמינים טרום סרטניים המחייבים מעקב תמידי.

מקרים היכולים להוות עילה לתביעה נגד הרופא הם: כאשר לחולה גורמי סיכון או רקע משפחתי או תורשתי והרופא מתעלם מכך או כאשר הרופא לא נותן לתלונות החולה את המשמעות המתבקשת ונמנע מלהפנותו לבדיקות נוספות או למומחים יותר ספציפיים.

רשלנות באבחון יכולה להתייחס גם למעקב היריון. עם התפתחות הרפואה והטכנולוגיה מתפתחים גם האמצעים אשר מאפשרים אבחון של מגוון רחב מאד של מומים. לרוב בבדיקות השגרה המקובלות ניתן לקבל איתות לכך שמשהו לא תקין קורה. אם הרופא לא נותן דעתו לאיתות זה ולא מפנה את האישה לבצע בדיקות מעמיקות יותר, בדיקות שאינן מתבצעות באופן רגיל,  הרי שרופא המעקב מתרשל. התרשלות המובילה בסופו של דבר לכך שנולד עובר עם מומים מהווה עילה של ההורים לתביעת רשלנות רפואית נגד רופא המעקב.

רשלנות באבחון יכולה להתבטא גם בביצוע לא מקצועי של הבדיקה שנועדה לאבחן את המחלה וכן יכולה להתבטא בטעות בפענוח או התעלמות ממצא חשוד בבדיקה.

בתי המשפט בישראל נדרשים לדון בתביעות בעילה של רשלנות רפואית בשל אבחון מאוחר של המחלה. על מנת לבסס את התביעה יש צורך לעיין בכל המסמכים הרפואיים של החולה ולהראות כי תלונות או סימנים אחרים היו כבר בשלב מוקדם יותר והרופא לא חשד ולא הפנה את החולה לבדיקות נוספות שהיו מביאות לאבחון מוקדם .

אחור באבחון סרטן שד

אחד המקרים בהם טיפלתי . אישה  בת 36 הרגישה גוש בשד פנתה לרופאת משפחה אשר הפנתה אותה לביצוע אולטרא סאונד שד ממוגרפיה ובדיקת כירורג שד. כל הבדיקות נמצאו תקינות. הכירורג אמר שלא מרגיש כלום. כעבור 5 חדשים הרגישה שהגוש גדל והתעקשה לבצע שוב בדיקות.  לאחר התעקשותה ובדיקה מעמיקה נצפה גוש עם מעורבות של בלוטות לימפה. רופא שעבר על הצילומים ציין כי כבר בבדיקות הראשונות היה ממצא חשוד בממוגרפיה. הבודקת התייחסה אליו אך הוא לא הודגם  בסונר שד ככל הנראה האזור החשוד לא נבדק כמו שצריך בבדיקה זו. היו צריכים לשקול ביצוע ביופסיה כבר בבדיקת הממוגרפיה הראשונה.  מדובר ברשלנות באבחון שהובילה לתביעה בבית המשפט.

מאמרים נוספים

שלומית ברק – עורכת דין רשלנות רפואית

אל תתפשרו על הזכויות שלכם!

צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי מעורכת הדין שלומית ברק

דילוג לתוכן