רשלנות באבחון מום לבבי בהיריון

רשלנות רפואית באיבחון מום לבבי בהיריון

1. בית המשפט המחוזי מרכז קיבל תביעת רשלנות רפואית באבחון מום לבבי וחייב את קופת חולים כללית לפצות את משפחתה בסך של מיליוני שקלים.
2. התביעה הוגשה בעילה של הולדה בעוולה לפני שניתן פסק הדין שביטל עילה זו. נפסק כי קופת חולים כללית התרשלה בכך שלא ערכה לאם בדיקת אקו לב עוברי, כהמלצת המומחה בתחום הגנטי.
3. הקטינה סובלת מנזק מוחי קשה שנגרם לה כתוצאה מסיבוכי ניתוח לתיקון החור במחיצה בין חדרי הלב עימו נולדה.
4. עקב כך שקופ"ח לא ביצעה אקו לב עוברי היא מנעה מהורי הקטינה את האפשרות להחליט על הפסקת היריון. לאור מצב המשפחה אשר כבר נולדה להם תינוקת עם תסמונת דאון קבע בית המשפט כי ועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת ביצוע הפלה על סמך המצב המשפחתי.
5. חשוב להדגיש, מדובר במקרה בו הייתה המלצה לביצוע בדיקת מי שפיר ובדיקת אקו לב עובר. האם פנתה ובצעה בדיקת מי שפיר שהייתה תקינה. קופת חולים טענה כי משניתנה המלצה לביצוע בדיקת מי שפיר האם הייתה צריכה לתאם ולבצע הבדיקה והיא לא עשתה כן. בית המשפט דחה את הטענה והטיל את האחריות בעניין זה על קופת החולים.
6. בית המשפט קבע כי באקו לב עובר אשר מתבצע ע"י קרדיולוג הסיכויים לאבחון מום לב קשה הם גבוהים.
7. נטען כי אף שניתן היה לזהות את המום בלב הרי שאת יתר לחץ הדם הריאתי ממנה סבלה הקטינה לא ניתן לזהות באקו לב עובר. הוא זה שהביא לצורך בניתוח שבעקבותיו נגרם מצבה של הקטינה. בית המשפט אמנם הסכים שיתר לחץ דם ריאתי לא ניתן היה לזהות, אולם הפתח בין החדרים היה גדול ואין דרך לתקנו אלא באמצעות ניתוח.
8. בית המשפט קבע כי אילו ידעו ההורים על הצורך בניתוח על סיבוכיו האפשריים, זמן קצר לאחר הלידה, ובהתחשב בעובדה כי הם כבר הורים לילדה הלוקה בתסמונת דאון, סביר שהיו מבקשים להפסיק את ההיריון. זאת למרות שכל המומחים העידו שהפגם האמור, קרי חור בין חדרי הלב לבדו, אפילו הוא גדול אינו מצדיק הפסקת היריון.
9. כאמור בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את קופת חולים לפצות את ההורים.