קורפוס קלוסום חלקי

קורפוס קלוסום

מוחו של האדם כמו גם מוחם של חלק מהיונקים מורכב משני חצאי כדור שנקראים המיספרות. בין שני חצאי הכדור הללו נימצא מרכיב שנקרא כפיס המוח, המכונה בלטינית קורפוס קלוסום. למרות מראהו הצנוע, חשיבותו רבה מאוד. דרך כפיס המוח מועבר מידע חשוב בין שני חלקי המוח השונים. הוא עשוי מסיבים ארוכים של תאי עצב, מכוסים מעטפת של מיאלין. הללו נקראים אקסונים ולפעמים מכונים גם בשם החומר הלבן.

האם קורפוס קלוסום משפיע על יכולת החשיבה

לא ניתן לומר כי אנו יודעים כל אשר יש לדעת על ההשפעה של גודל או צפיפות הקורפוס קלוסום על יכולות שכליות, קוגניטיביות ואף רגשיות. מה שכן ידוע לבטח זה שישנם אנשים אשר במוחם מבנה זה גדול מן הממוצע. יש ראיות לכך שיצירתיות בדרך כלל מלווה בקורפוס קלוסום גדול יחסית. למותר לציין כי בממוצע, זהו מבנה מוחי הגדול בנשים יותר מאשר בגברים.

ליקויים אפשריים והתפתחות העובר

בסקירות שבמהלך ההיריון ניתן לעקוב אחר התפתחות המוח בכלל והתפתחות הקורפוס קלוסום בפרט. ליקויים במבנה יכולים לכלול חוסר התפתחות, הבדלים בעובי הקיים לעומת המקובל, הבדלים באורך ועוד. שינויים מסוימים יכולים להצביע על ליקוי בהתפתחות המוח, מצבי פיגור ומצבים אחרים. אפשרי התפתחות של קורפוס קלוסום בגודל או עובי החורג מן הנורמה, גם מבלי שיבואו לידי ביטוי היבטים קליניים ראויים לציון.

האם מקובל לבצע טיפול בהסרת קורפוס קלוסום

בימים עברו, היו מצבים רפואיים מסוימים שבהם הרופאים המליצו לבצע ניתוק של הקורפוס קלוסום. תצפיות מרובות הביאו למסקנה כי תפקידו החשוב בהעברת מידע עצבי ונוירולוגי בין חלקי המוח שולל הפקת תועלת מהסרה לא מבוקרת שכזאת. הליכי הסרה הפכו כיום למאוד לא מקובלים בצורה שהייתה קיימת בעבר. כלומר אפשרי ניתוק חלקי, על מנת לטפל באנשים הסובלים מהתקפי אפילפסיה חמורים מאוד.

קורפוס קלוסום-חוסר מלא או חלקי

בבית משפט המחוזי בבאר שבע נדונה תביעה של קטינה אשר סבלה לאחר לידתה מנזק מוחי קשה. התברר כי היא נולדה עם חסר חלקי של הקורפוס קלוסום. (מדובר בחלק של המוח דמוי בננה המשמש קורה בין שני חלקי המוח הגדול) בדיון התעוררה מחלוקת האם מדובר בחוסר מלא דהיינו שחלק זה במוח לא התפתח מלכתחילה מצב המכונה אגנזיס, או במצב של היפופלזיה כלומר התפתחות חלקית.
פרופסור שטיינברג מומחה בנוירולוגיה של הילד העיד כי הקורפוס קלוסום אינו ידוע כגורם נזק, למעט אם הוא חסר לחלוטין. עוד הסביר כי:" הוא לא מהווה שום נזק לתפקוד האדם והסיבה לכך היא שהמעבר בין שתי ההמיספרות שנעשה ע"י הקורפוס קלוסום, יש עוד צינורות לרוחב שעוברים שהם אמנם קטנים יותר אבל מסתבר שלאדם הם מספיקים כדי שיד ימין תדע מה שיד שמאל עושה.."
השאלה שבית המשפט נדרש להכריע בה הינה האם הייתה אינדיקציה להפנות את האישה לבדיקת MRI דהיינו האם נצפו סימנים מחשידים שבעטיים קמה עילה להתחקות אחר הקורפוס קלוסום באמצעות בדיקה מכוונת של המוח. בעניין זה אומר בית המשפט: מעדויות המומחים עולה, כי בחלק מהמקרים בהם קיים חסר של קורפוס קלוסום, קיימים סימנים בלתי ישירים שיש בהם כדי לעורר חשד בדבר חסר מלא או חלקי של הקורה. מדובר בהרחבת חדרי המוח, סטייתם הצידה, וכן חדר שלישי רחב וגבוה. במקרה דנן חדרי המוח נמצאו תקינים.
חשוב להדגיש העובר סבל מעיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR).עיכוב סימטרי שאיננו מהווה אינדיקציה להתחקות אחר הקורפוס קלוסום.
בעניין זה ראוי להוסיף כי גם סטייה ניכרת במימדי המוחון מהנורמה יוחסה לעיכוב ההתפתחותי .
לסיכום מצאתי לנכון להפנות לדבריה של דר' בן סירה מומחית בהדמיית מוח אשר העידה בבית המשפט כי "בסבירות רבה, לא ניתן לזהות פגם זה בסקירת מערכות אף אצל מומחי האולטרא-סאונד הטובים ביותר" ועוד חשוב להוסיףלא נהוג לבצע בדיקת MRI בעוברים הסובלים מIUGR להבדיל ממקרים שיש פיגור בהתפתחות המוח-מיקרוצפלוס דהיינו היקף ראש קטן ביחס לגיל ההיריון, וגם זאת תלוי בגודל הפער.( ראה מאמר שכתבתי בנושא המתייחס לתביעה שאני מנהלת)
התביעה נדחתה.(ת.א 3246/04)