שלומית ברק

משרד עורכי דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בהריון ולידה

עורכת דין שלומית ברק עוסקת בתחום הרשלנות הרפואית למעלה משלושים שנה, כאשר ברזומה שלה נרשמו עשרות ומאות הצלחות בתיקי רשלנות רפואית בזכות הידע המשפטי והבקיאות בחוק ובפסיקה

מהי רשלנות רפואית בהיריון ורשלנות רפואית בלידה באילו מקרים יש מקום לשקול הגשת תביעה ?

למעשה מדובר בשני סוגי תביעות עיקריים

  • תביעות שעניינן מעקב היריון לקוי אשר בגינו "פוספס" אבחון של מום עימו נולד העובר. זוהי טענה של חוסר אבחון שמנע מההורים לקבל החלטה בקשר לעתיד ההיריון.
  • הסוג השני הוא רשלנות בניהול הלידה או קבלת החלטה שגויה בקשר לסוג הלידה או בקשר למועד חילוץ העובר.. ועקב כך נגרם נזק לעובר או לאם. מקרים אלה עניינם בלידה בלבד

מה חשוב לדעת ביחס לכל אחד מסוגי התביעות?

ההבדל בתקופת ההתיישנות

מדובר בשני סוגי תביעות שונים לחלוטין. על כל אחד משני הסוגים חלים עקרונות שונים ודיני התיישנות שונים. חשוב מאד לדעת כי על הסוג הראשון ההתיישנות היא 7 שנים מיום הלידה. פרק זמן קצר ביחס לתביעות של קטינים. ניתן להגיש התביעה עד הגיע הקטין לגיל 7. בגיל 7 ויום כבר לא ניתן להגיש התביעה. בשאר המקרים  המתייחסים לקטינים ההתיישנות היא 7 שנים מהגיעם לגיל בגרות דהיינו 7 שנים מגיל 18.

מעקב הריון

 בכל אחד מהסוגים נדרש מעורך הדין ידע שונה. בסוג הראשון שעניינו אבחון לקוי חשוב מאד שעורך הדין יכיר וישלוט בבדיקות המתבצעות במעקב היריון, לשאול האם מדובר בהיריון בסיכון, להכיר את חוזרי משרד הבריאות, וכן לדעת האם משהו במעקב היה בו כדי להדליק נורה אדומה וחייב עריכת בדיקות נוספות. הכול עניין של ניסיון. ככל שעורך הדין בחן מעקבי היריון רבים התייעץ עם מומחים טובים ולמד את הנושא על בוריו הרי שסביר שידע לגבש תשובה מבוססת לשאלה האם הייתה רשלנות באבחון כן או לא?

מתי צריכה להידלק נורה אדומה במעקב היריון

רופא המעקב, בין אם מדובר ברופא קופה או רופא פרטי מפנה את האישה ההרה לסדרת בדיקות. בשבוע 11 מבצעת האישה  בדיקת שקיפות עורפית ובהמשך סביבות שבוע 14 סקירת איברים וכן מדידות של היקף ראש היקף בטן קוטר דו קדקודי ואורך ירך. תוצאת המדידות היא ביחס לממוצע מקובל בגיל ההיריון  עפ"י טבלאות שמקובל להשתמש בהן. ניתן לראות בטופס הבדיקה את תוצאת המדידות וכן את היחס לממוצע. סטייה קלה היא בגדר הסביר. הרופא אמור להסביר לאישה במקרים של  סטייה משמעותית יותר מהממוצע לגיל ההיריון מה ההשלכות האפשריות ואילו בדיקות נוספות נדרשת האישה לבצע. רופא שלא עושה כן מתרשל. בהמשך המעקב מתבצעת סקירת איברים מאוחרת וכאן שוב יש חשיבות מרובה למדידות לקיומם של כל אברי העובר ותקינותם. היקף ראש קטן מצריך בדיקות בירור מעמיקות, באם מלווים ממצאים נוספים. למשל, בדיקת אולטרא סאונד מוצאת כמות חריגה של נוזלים במוח. או כאשר ניתן לראות אי סדירות או שוני במבני המוח. כמובן, אם יש רקע משפחתי כגון פיגור התפתחותי או משהו מעין זה, חשוב לבצע בירור נוסף.

מחלה גנטית זיהומים ברחם ליקויי באספקת דם למוח העובר

בין הסיבות הידועות להיקף ראש קטן ניתן לציין למשל רקע גנטי, מחלה גנטית או חוסר בכרומוזומים. אפשרי שהדבר נובע מחוסר אספקת מזון בזמן ההיריון או בשל זיהומים ברחם, ליקויים באספקת הדם. היקף ראש קטן עשוי אך לא חייב, להיות מלווה בעיכובים התפתחותיים ואחרים. יש לבצע בירור ולבדוק לעומק כל מקרה לגופו. מעקב היריון יכול לאתר את הסימנים ולזהות מקור אפשרי לבעיה. ניתן לבדוק  מי שפיר ולבצע בדיקת כרומוזומים ובדיקות נוספות, לפי צורך. יש להביא בחשבון ששינוי בהתפתחות הראש והמוח יכול להתרחש גם זמן מה לאחר ההיריון והלידה. רופא שלא הפנה לבדיקות מעמיקות או לא הפנה לייעוץ גנטי במקרים שהדבר נדרש עלול להיות בסיכון של תביעת רשלנות אם יוכח שבדיקות אלה היה בהן כדי לאבחן את המום

נזק ראייתי

במקרים בהם הרופא כאמור לא הפנה לבדיקות ולא ברור מה היו ממצאי הבדיקות, המשפט מקל עם התובע ומטיל על הרופא את הנטל להוכיח שאילו נעשו הבדיקות לא היה בכך כדי לאבחן את הנזק.

MRI עוברי

במקרים בהם קיימת חריגה משמעותית בהיקף ראש העובר והוא קטן ב-3 סטיות תקן מהממוצע מחויב הרופא להפנות את האם לבדיקה זו. אם לא נהג כך הרי שזו רשלנות.

רשלנות רפואית בלידה תשניק בלידה

כך גם לגבי מומים הקשורים בתשניק בלידה עקב אי חילוץ מוקדם יותר או נזקים שנגרמו עקב החלטה שגויה בקשר לסוג הלידה. בכל הנוגע לתשניק חשוב מאד להכיר את התנאים אשר נקבעו  ע"י האיגוד העולמי  כפי שאומצו בפסיקה. מדובר בתנאים מכבידים אך הפסיקה מפעם לפעם מצאה לנכון להקל בעניין זה. כל מקרה ונסיבותיו.

רשלנות רפואית בלידה מצב עכוז

מדובר במצב שבו הרגליים מקדימות את העכוז, כאשר הרגליים, אחת מהן או שתיהן הן האיבר המקדים בלידה ויש לסיים את הלידה בניתוח קיסרי מהר ככל האפשר.

ביהמ"ש קבע כי במועד הלידה (1991) הפרקטיקה הנוהגת במקרה של מצב עכוז רגליים היה להפנות לניתוח קיסרי ולא לבצע לידה נרתיקית. העובר נולד עם נזק לכתף המכונה תסמונת ארבאי ביצוע ניתוח קיסרי לאם מהווה התרשלות מצד ביה"ח.

שלומית ברק – עורכת דין רשלנות רפואית

אל תתפשרו על הזכויות שלכם!

צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי מעורכת הדין שלומית ברק

דילוג לתוכן